יום שלישי, 29 בספטמבר 2009

שבוע חמישי- יום כיפור/התחלות חדשות


אז ככה, הנה כמעט נגמר לו השבוע החמישי של הדיאטה עם יום כיפור תקוע באמצע.
ובתקוע אני מתכוון כמובן לעוד חג שמבלבל לי את הסדר של התפריט, כי אני עם הראש בקיר צריך שיגידו לי מה לאכול כמו תוכי.
אז אני חושב שהייתי בסדר, בארוחה לפני אכלתי סלט ומג'דרה ותה ובארוחת סיום אכלתי סלט, מג'דרה, ביצה קשה וקצת פירות, אני מקווה שהייתי בסדר, ואפילו אם לא , לפחות אני יודע שהתעמלתי המון המון בשבוע האחרון במכון.
בקשר לזה, אני כבר פחות שונא את המכון, האמת שאני דווקא מתחיל להנות מהמקום, אולי כי אני מרגיש קצת יותר טוב עם הגוף שלי, כי יש לי קצת שרירים והגוף מתחיל להראות סימנים שהמאמץ הפיזי משתלם, אולי כי החלטתי בראש שלי שאני מעלה את הרף שלי במשיכה לגברים ולכן הגברים שאני רואה שם כבר לא מעניינים אותי ולכן אני לא מרגיש משיכה, מבוכה יותר.
אני נהנה, ואני הולך יותר מה-4 פעמים בשבוע שהדיאטן הורה עלי לעשות.
אז ביום חמישי אני שוב נשקל ונכנס למכונה ונראה מה קורה, אני מנסה להיות אופטימי, בואו נחזיק אצבעות.
אבל מספיק עם הדיאטה, אמרו לי שהבלוג נהיה משעמם מדי שזה רק על הדיאטה אז הנה כמה עדכונים על החיים בכלליות.
אני קצת מפחד לרשום כאלה דברים שלא יהיה מזל רע אבל לראשונה מזה הרבה הרבה שנים אני מתחיל להיות מאושר ומלא תקווה.
אני מרגיש כאילו אני יוצא מהריקבון שבו היית תקוע במשך הרבה שנים ויוצא סוף סוף מהקליפה.
אני מרגיש בעל יותר ביטחון, אומרים לי המון שחזר לי האור בעיניים שאבד לי בשנים האחרונות, אני מרגיש יותר גברי (אל תצחקו) ואני הולך ומדבר ביותר בטחון.
אני סוף סוף בדרך הנכונה והבריאה לירידה במשקל וחיטוב הגוף.
מחר אני נרשם ללימודי אנימציה, מסלול של שנתיים, מאוד קשה , שלוש פעמים בשבוע, לימודי ערב, 3 שעות, כלומר אני מסיים לעבוד, עולה על אוטובוס לתל אביב ונכנס לכיתה ללמוד חומר קשה אבל מעניין מאוד.
וכמו שכתבתי כבר כמה פעמים בבלוג, החוזה שלי נגמר סוף החודש הבא ואני עובר עם מייקי המתוק לתל-אביב, אני עדיין לא בטוח לאן ועם מי אבל אני יודע שלשם אני אגיע.
במיוחד עכשיו שאני מתחיל ללמוד שם, יהיה מטומטם להגיע לתל אביב מפתח תקווה ולחזור בחזרה בעשר בערב.
החיים שלי מתחילים לזוז קדימה ובלי עין הרע אני מרגיש אופטימי ושמח, הרבה זמן לא הרגשתי שמח, זאת הרגשה מעניינת.

בנוסף , לפני כמה חודשים כתבתי על נסיעה משפחתית לנופש סקי בצרפת, אז זה סוף סוף קורה אבל רק בפברואר (אני אפסיד 4 שיעורים , נאחס) לעשרה ימים ולא לצרפת, לאוסטריה.יששששששש
(זאת המפה של הסקי למעלה, מקום מדהים שנקרא מריה אלם)

אז בנתיים הכל זז לאט לאט ואני ממתין בסבלנות, כרגע מתרכז בדיאטה וכושר, ארזתי כבר כמעט את כל הדברים שלי בבית ואני נרשם ללימודים שיתחילו בנובמבר.
מה שנשאר זה למצוא דירה ולהתחיל לטפל בכל הדברים הקטנים והמעצבנים כמו לסגור חשבונות בעירייה וחשמל וכו...

אני אעדכן כמה ירדתי ביום חמישי ושיהיה המשך שבוע נפלא ומאושר.

משאיר אותכם עם להקה שאני מאוד אוהב, בלוק פארטי, הסולן דו-מיני (כמובן, למה שאני אוהב משהו מיינסטירמי), להקת רוק מגניבה, מקווה שתהנו.

רועיקו

יום חמישי, 24 בספטמבר 2009

שבוע רביעי-סוף חודש


זהו! עבר חודש שלם של דיאטה!
כמובן שהדרך עוד ארוכה אבל אני שמח לדווח שכבר יש תוצאות...
נתחיל מתחילת השבוע הרביעי..

החתונה
בת דודה שלי מאיה התחתנה עם בן זוגה אשר, חתונה לא יותר מדי דוסית אבל עדיין יותר מדי.
שאלתי את הדיאטן מה לאכול בחתונה והוא אמר לי לאכול המון ירקות ובשר, כמובן שבשר לא בא בחשבון אז אמרתי , טוב נו, מקסימום נחרוג (האאא...אני יודע, אסור) אבל שהגיע זמן האוכל (בופה) גיליתי שיש לי מבחר גדול של....
ירקות!!
דחפתי לצלחת כל סוג של ירק שראיתי וזרקתי קצת אורז עם דברים שחורים בפנים(אין לי מושג מה זה היה אבל זה היה טעים) ושתיתי המון המון המון מים, החריגה היחידה שלי היתה כוס יין, כי אי אפשר לעבור חתונה בלי יין.
הכוס יין היתה החריגה הראשונה שלי בדיאטה השבוע (אחת מני כמה).

ראש השנה
את ערב החג עשינו בגולטיים כפר סבא על הדשא, מין פיקניק עם כל המשפחות, גם פה חרגתי כי בנוסף לסלט הוספתי משהו כמו כוס פסטה וזרקתי גם קצת טופו ממנה אחרת לצלחת ואכלתי 2 מנות גדולות... (חריגה 2).
בסוף הערב יצאו הקינוחים, וכמה שאני לא מת על מתוק , לקחתי קוביה של מלאבי עם רוטב (חריגה 3).
למחרת ארוחת הצהריים היתה סבירה, אכלתי רק סלט בצהריים בלי חריגות ושאר היום הלכתי לפי התפריט, עד שהגיע הערב, אני וההומואים יצאנו לפאב/מסעדה/מקום מעפן ברמת החייל, שם ראיתי את אחד הבחורים היותר יפים שפגשתי, כמובן סטרייט, כמובן שלא היה לי אומץ לגשת.
גם שם שתיתי כוס יין (חריגה 4).

את סיום החג, כלומר יום ראשון חגגנו בארוחת צהריים במסעדת לה קאזה בגולטיים כפר סבא ושם התחרעתי באמת!!!
אני לא יודע למה אבל החלטתי לזנוח את התפריט לאותו רגע והזמנתי מנת אנטיפסטי (ת'אכלס סתם כמה ירקות מאודים) ומנה עיקרית לזניה עם חצילים, עכשיו רגע, לפני הביקורות החמורות, כתוב בתפריט שכל המנה היא 450 קלוריות ואני גם קילפתי מלמעלה את שכבת הגבינה הצהובה (עדיין, חריגה 5+6) .
ולכן נורא נורא פחדתי להגיע לשקילה ביום שלישי, אחרי שבוע של חריגות והרגשה רעה שפישלתי הגיע רגע השקילה, כבר הכנתי את יאיר (דיאטן) מראש שכנראה עליתי קילו, ואז עליתי על המשקל....

ירדתי קילו וחצי!!!!!

אין לי מושג איך זה קרה, אולי כי התעמלתי קצת יותר השבוע, אולי כי לא חרגתי כל כך מהתפריט? אולי סתם היה לי מזל , בכל מקרה ירבה לי אבן (וקילו וחצי) מהבטן וסיימתי את החודש של הדיאטה עם ירידה של סהכ-
שמונה וחצי ק"ג.
שבוע הבא אם אני ארד קילו אני אכנס לחללית כדי למדוד כמה אחוזי שומן ירדתי עד כה.
נשארו לי עוד 3 וחצי ק"ג כדי לצאת ממשקל סיכון, אני בדרך לשם, זה קשה וזה ארוך אבל אני לא אתייאש...
שיהיה לכולם שבוע טוב ורזה.

יום רביעי, 16 בספטמבר 2009

שבוע שלישי- אכזבה


זהו, נגמר לו השבוע השלישי עם תוצאה מאכזבת של קילו ומשהו פחות...
כל כך רציתי לסגור חודש שלם עם ירידה של 10 ק"ג.
אני יודע שזה לא מציאותי אבל ממש רציתי, כמובן שאני תמיד רוצה דברים אבל לא מצליח להגיע אליהם בעיקר בגלל שאני לא מצליח להגיע למצב שאני עושה מספיק אירובי כדי לקחת את זה לקצה ולרדת כמה שיותר.
אומרים לי לא להיות קיצוני אבל אני כל כך הרבה שנים שמן וסוף סוף לקחתי את עצמי בידיים ואני חסר סבלנות!
אני רוצה להיות רזה, אני רוצה להרגיש טוב עם עצמי, אני רוצה ללכת לבריכה ולא להתבייש להוריד את החולצה.
אני רוצה להרגיש מושך במקום להרגיש דוחה.
אז ירדתי 7 ק"ג בשלושה שבועות וזה בסדר, אני כל כך רוצה לגמור את העניין ולהיות כבר אחרי, לא קשה לי להיות בדיאטה, גם לא כל כך קשה לי להתמיד אחרי התפריט אבל קשה לי לחכות, אני ממש רוצה להסתכל במראה ולראות מישהו אחר, מישהו שנראה טוב.
חברים אומרים שרזיתי ואני נראה טוב כמו שאני אבל אני לא מסכים ואני לא רואה את זה כי אני יודע שאני לא, אני יודע שיש עוד דרך ארוכה לפני ואסור לי להתייאש, זה קשה אבל אני חייב את זה לעצמי.
אני מרגיש כאילו הגוף שלי עצבני וממורמר, כלומר, אני די אשם...
לקחתי לו את כל ההתמכרויות והדברים שעשו לו טוב ובמקום זה אני מרעיב אותו ומעביד אותו קשה במכון.
אני מבין, זה קשה לו, גוף שכבר 28 שנים רגיל לרבוץ מול הטלוויזיה ולאכול מה שבא לו.
אני חושב שבגלל שנגמלתי מכל כך הרבה דברים שעשו לו טוב אז גם הזיקו לו הוא עכשיו עצבני.
לפני כמה ימים ישבתי מול המחשב בעבודה ופתאום היה לי צורך עז לעשן סיגריה, אני לא יודע אם הגוף מנסה להחליף התמכרות אחת (אכילה) בהתמכרות אחרת (ניקוטין) אבל ממש הרגשתי שאני צריך את הסיגריה הזאת, כמובן שלא לקחתי סיגריה כי אחת מובילה לקופסא ואז פאקט אבל היה לי מוזר להרגיש את זה פתאום אחרי שכל כך הרבה זמן לא התקרבתי לזה.
האם הגוף מחפש נחמה? האם אוכל וניקוטין היו תחליף למשהו לא מוגדר שאני עכשיו מונע מעצמי?
אני לא עצבני, אני לא רעב ואני לא עייף, אני אוכל נכון, לוקח את הויטמינים ומתעמל, אז למה הוא מחפש תחליפים מזיקים?
למה אני לא יכול להחליף את ההתמכרויות הרעות בהתמכרות להתעמלות?
הרבה אנשים מכורים לאימונים גופניים? אתם יודעים מה? אני אפילו מוכן לפתח התמכרות לסקס אבל משהו בי צריך למרוד ואני מקווה שהדחף לא יתחיל להשתלט יותר ויותר על החיים שלי ויהרוס לי הכל.
יום שלישי הבא אני נכנס למכונה שוב, זה יהיה סופו של השבוע הרביעי, חודש בדיאטה.
הדיאטן אמר לי שהוא מצפה למקסימום ירידה של קילו ואני רוצה כמובן יותר (3 ק"ג הלוואי) אבל זה חג ואני מפחד שאני לא ארד בכלל, יש לי כל כך הרבה לרדת (18 ק"ג) ואני חייב לתת גז, אני לא אשבר.
שבוע טוב, חג שמח ושנה טובה.

יום רביעי, 9 בספטמבר 2009

שבוע שלישי- חיבוקים שבורים


אז אני באמצע השבוע השלישי והנה העדכונים.
בדרך כלל הפגישות שלי אצל דוקטור דיאטה בימי שלישי, הפעם זה נדחה ליום ראשון, אז הייתי צריך לחכות שבוע וחצי לתוצאות הירידה.
יום ראשון הגיע ואיתו ההמתנה, מסתבר שיום ראשון די עמוס, היו לפני עוד 4 שמנמנים ולמזלי אמא שלי לוותה אותי והעבירה לי את הזמן.
נכנסנו בסופו של דבר והגיע זמן הכניסה לחללית השומן (כלומר המכונה שמודדת את השומנים וכו..)
מסתבר שירדתי 2 פלוס קילו.
זה מאכזב כי ציפיתי ליותר אחרי הירידה הגדולה של השבוע הראשון אבל...
אם חושבים על זה , לפי המכונה אני ירדתי בשבועיים וחצי 6 קילו , מתוכם 5 ק"ג שומן ורק 400 גרם שריר , לא מבין בזה כל כך אבל אמרו לי שזה טוב.
כמו כן ירדתי 3 ס"מ בהקפים שזה גם משהו (משהו שאני מרגיש היום כי לבשתי מכנס שגם ככה היה קצת רופף ועכשיו נופל לי שאני קם).
עדיין לא יוצא לי לעשות מספיק ספורט אבל אני לאט לאט מתגבר על הפחד מלהתעמל ליד אנשים בערב במכון.
השבוע הייתי בסרט עם מאיה ואנה, אמא שלה.
הסרט היה חיבוקים שבורים של פדרו אלמודובר.
מאיה לא ראתה שום סרט שלו ולכן לקחנו את הכל אודות אמא (גם כשיעורי בית לבית ספר שלה) ונזכרתי כמה אני אוהב את הבמאי הזה והסרטים המיוחדים שלו.
חיבוקים שבורים לא היה שונה, הוא סרט מצויין לדעתי, אלמודובר כהרגלו, מוזר, מצחיק, מרגש ומעניין, הפעם העלילה של הסרט הלכה על יותר מתח ומשחק של הווה ועבר, כל השחקנים מצויינים כולל הופעת אורח של 2 שניות של השחקנית האהובה עלי שאי פעם שחקה בסרטים שלו, רוזי דה פלמה.
אני ממליץ ללכת לראות, נהניתי מכל רגע בסרט , ממש כל שניה, כל כך שפשוט התבאסתי שהגיע זמן להפסקה.
אני משאיר אותכם עם שיר שאני ממש אוהב, מאוד עדין ונעים ויפה של להקת פיניקס, אין פה קליפ, זה רק השיר, אז אתם יכולים סתם לשים אותו ברקע ולהנות.
*אני הולך לאכול 4 פרוסות לים דגנים קל עם גבינה לבנה 3% , מלפפון ועשרה זיתים ירוקים.
ביי ביי


יום ראשון, 30 באוגוסט 2009

שבוע שני- פרידות


עוד יומיים ואני נכנס למכונה!
ובמכונה אני מתכוון לחללית הקטנה שמודדת לי את השומנים בגוף, והשריר.
אני קצת לחוץ, אני יודע שירדתי השבוע קצת במשקל, אני לא בטוח שיותר מקילו וחצי מקסימום אבל יותר מזה מדאיג אותי שבשומן לא ירדתי ולא העלתי מסת שריר כמו שהדיאטן ציפה, הסיבה היא שלא הספקתי ללכת למכון לעשות משקולות לפי התכנית שהוא רשם לי, אירובי עשיתי דווקא הרבה , אם זה ספינינג או ריצה או הליכות ארוכות, אבל לגשת למכון ולעשות משקולות לא הספקתי לעשות יותר מדי פעמים.
אז שוב, אני אצטרך להכנס לחללית עם תחתונים בלבד (מביך) ולחכות לתוצאות...
מקווה שאני לא אהיה יותר מדי מאוכזב/מאכזב.
השבוע השני הולך לי פחות או יותר טוב, הימים נהיים יותר ויותר מבלבלים ומתישים ואני לפעמים מוצא את עצמי במצבים שאני לא יכול להשיג את המרכיבים שבתפריט ואני צריך לאלתר ולהחליף, אני מקווה שחישובי נכונים ואני לא מוסיף דברים לא טובים, אבל בעיקרון אני הולך לפי התפריט ולא חורג, לפעמים אני מפספס ארוחות, אני יודע שזה לא טוב אבל אני שוכח ולא מספיק, אבל התחיל שבוע חדש ואיתו סדר חדש, חוזר לתפריט המסודר, בלי חריגות.
האמת שאני ילד טוב הפעם, אתמול הלכתי לסרט עם מאיה ואמא שלה אנה ולא לקחתי אפילו פופקורן אחד מהקופסא ושתיתי מים, הייתי חזק ואני שמח שאני מוצא את היכולות להגיד לא.

לגבי הסרט (לא רוצה לשעמם את קוראי הבלוג רק בדיאטה שלי) , הוא הוקרן בקולנוע לב דיזינגוף סנטר.
נסענו אני , מאיה ואנה וישבנו שעה דיברנו לפני תחילת הסרט, מאיה מתוקה ואמא שלה מצחיקה מאוד והיה ערב ממש כיף ונעים, בהמלצת חברה של אנה הלכנו לראות את הסרט "פרידות", אני לא ידעתי שאני מכיר את הסרט עד הפתיחה ביפנית שרק אז נזכרתי שקראתי ביקורת עליו באתר AFTERELTON.COM בגלל שהוא מתאר באופן חיובי דמות של גבר שהפך לאשה, יותר מזה לא זכרתי דבר.
אני גם לא מחובר כל כך לכדור הארץ ולא ידעתי שהוא זוכה אוסקר.
בסרט מסופר על בחור צעיר שעוזב את טוקיו עם אשתו הצעירה ועוברת לעיירת נעוריו לבית שהורישה לו אמו אחרי שהתזמורת בה הוא מנגן פשטה את הרגל.
הוא מוצא עבודה רווחית בתור "קברן" , בהתחלה הוא מהסס ושומר את מהות עבודתו מאשתו והסובבים ולאט לאט הוא מבין את היופי והמשמעות שהוא נותן למשפחות של המתים בכך שהוא עוזר להם לעבור לעולם הבא, שלווים, יפים ונקיים, הצילומים בסרט מרהיבים, החל מהנופים ועד לטקסים הנוגעים של נקיון , איפור והלבשת הגופות , המשחק מצויין של כל השחקנים, אפילו המשניים ביותר והמוזיקה, אין לי מילים לתאר את המוזיקה, את זה תצטרכו לשמוע בעצמכם.
סה"כ הסרט כולו הוא חוויה מדהימה, יצאתי ממנו רגוע ושליו וכמובן בהרגשה שאני חייב לכתוב עליו ולהמליץ לכולם כי סרטים טובים ואיכותיים כמו "פרידות" לפעמים מפספסים כי לא יודעים או כי מפחדים מסרטים בשפות זרות.
אני משאיר אותכם עם הטריילר לסרט.
ועדכון לגבי תוצאות המכונה וירידת המשקל תקבלו ביום שלישי, יחד איתי.
שבוע טוב

יום רביעי, 26 באוגוסט 2009

דיאטה- שבוע ראשון- הפיתויים


אני כותב את ההמשך באותו יום כי אני מנסה להחדיר קליפ לתוך הבלוג, דבר שעדיין לא הצלחתי לעשות, מקווה שזה יעבוד, עוד הקליפ בהמשך...

בחזרה לדיאטה...
השבוע התחיל בסדר, הרבה מוטיבציה, הרבה רצון טוב, הפגישה עם הדיאטן היתה ביום שלישי וזה אומר שהשבוע דיאטה שלי התחיל מאמצע השבוע והתקרב לסוף השבוע, היומיים הכי קשים מבחינת שמירה על דיאטה מסודרת, הסבר: בדרך כלל מי שישי בבוקר מתחילים בארוחת בוקר שלי ואמא שלי בבית קפה כל שהוא (בקניון פ"ת או בג'ויה רמת השרון) ונגרר לארוחת ערב ענקית שמתרחשת בביתו של כל אחד מקרובי המשפחה (כל אחד בתורו), ארוחה מלאה בטוב כולל קינוח חובה מעניין (בין השאר האהוב עלי, מקפא חלבה-מדהים).
שבת בצהריים מתקיימת ארוחת שבת עם המשפחה הקרובה (אבא,אמא, נדב,יעל חברה של נדב ואספי), גם כן ארוחה גדולה ודשנה ובערב עוד משהו קטן (ארוחה במסעדה בדרך כלל עם חברים)...

אז ככה, כל זה הלך לעזאזל ברגע שהתחלתי את הדיאטה, את ארוחת הערב הפעם עשינו בבית של ההורים שלי וחוץ מהאוכל של האורחים קיבלתי צלחת ענקית של סלט משלי וכוס מג'דרה (כמו בתפריט) ולמחרת בצהריים הלכנו למסעדת נימר (בשרית בפ"ת) וגם שם החלפתי את ארוחת הצהריים עם הארוחת ערב ואכלתי סלט ערבי קצוץ עם כוס מג'דרה, כמו ילד טוב, היה קשה לשבת מול שולחן מלא סלטים, חומוס, לאפות וצ'יפס זהוב ומגרה אבל אני שמח שהצלחתי לעמוד בפיתוי.
שאר השבוע המשיך בפיתויים מטורפים שיכולים לבוא רק לי במצב של דיאטה וקושי כדי למשוך אותי לצד האפל, נתחיל מיום ראשון שהבוס שלי חזר מחול והביא לי חבילה של שוקולד בלגי..מבלגיה (מזל שאני אלרגי לשוקולד) , יומיים אחרי לקוחות גדולים שלנו שלחו לנו 4 ארגזים גדולים מלאים ב- שוקו לשתיה בבקבוקים קרים, שקיות חטיפי ברביקיו של חטיף חטיף, שקיות של אורז אדום להכנה במיקרו ושקיות של מרק נמס בכוס עגבניות עם קרוטונים (האהוב עלי מבין המרקים בשקית), כמובן שאם זה לא בתפריט אסור לי לגעת, ואכן, הצלחתי להמנע והלכתי לבכות במטבח עם הגמבה והגבינה הלבנה.
יומיים אחרי הגיעה לקוחה אחרי תערוכה בלונדון שעזרתי לה להכין עם קופסאת שוקולד גדולה כמתנה (שוב, אלרגי, מזל) ולבסוף הגיע יום השקילה הגדול, אחרי השקילה ירדתי לסופר להצטייד בירקות לסלט ובקופה מה עומדת מולי אם לא חבילה של ג'לי בלי!!!!!!!!
הסבר: ג'לי בלי חברה ענקית של סוכריות ג'לי (רמה כל כך יותר גבוהה מהסוכריות בארץ) במגוון מטורף של טעמים כמו שאתם יכולים לראות באתר שלהם
שהייתי בתיכון , ידידה שלי נועה היתה מקבלת חבילות של ג'לי בלי מארצות הברית ותמיד רציתי שזה יגיע לארץ, ואכן זה הגיע, עכשיו!! שאסור לי לאכול את זה!!!! אהההההה
לא נורא, קניתי שקית ודחפתי למקרר, זה בתוקף עד 2011, אני מקווה להיות רזה עד אז...
בכל מקרה, הדיאטה הקשה השתלמה בסופו של דבר כי ירדתי בשבוע הראשון.... 3.7 קילו!
אוקיי, אני לא מתלהב כל כך כי אני יודע שהרבה מזה נוזלים אבל זה אכן נתן לי תקווה ומוטיבציה.
מקווה להמשיך במגמה ואני אמשיך ביומן דיאטה עם התיסכולים , אכזבות ורגעי שמחה.

בנתיים אני משאיר אותכם עם קליפ של להקה מעניינת שהכרתי היום, נקראים בתרגום חופשי "אש ידידותית" friendly fires עם הסינגל שלהם kiss of life , אני שם פה את הקליפ (בתקווה שזה יעבוד) בעיקר בגלל הסולן המדהים שהריקוד שלו פשוט מעורר בי השראה גדולה מאוד.
רואים שהוא לא רקדן גדול, אבל אני מכיר את ההרגשה שאתה מרגיש את המוזיקה בתוך הגוף שלך ואתה חייב לתת לה לצאת אפילו אם אתה לא יודע לרקוד וזה יוצא מפגר, והוא ממש נותן למוזיקה לצאת דרכו וזה יפה וסקסי ואדיוטי בו זמנית, הלוואי שהיה לי את הביטחון להביע את עצמי בצורה הזאת, מקווה שבעתיד יהיה לי, מקווה שתהנו מהשיר והריקוד כמו שאני נהניתי (שוב ושוב ושוב במהלך היום), יום טוב, אוהב (:

דיאטה-שבוע 1





אתם בטח תוהים לגבי המראה החדש של הבלוג, אז ככה..
ברוכים הבאים ליומן דיאטה שלי.
התחלתי דיאטה חדשה בעזרת דיאטן ודיאטה מסודרת ואתם הולכים (בתקווה ) ללוות אותי במהלך השינוי והקשיים בדרך לגוף חטוב.

מההתחלה...

לקח לי חודש לקבוע תור אצל הדיאטן, ד"ר יאיר להב, דיאטן ספורט שעליו שמעתי המון דברים טובים מאנשים שירדו המון במשקל אצלו.
אני שמעתי שהתפריט שהוא נותן קשה וצריך להיות נורא חזק ולא לזייף כדי לראות תוצאות.
אז הגיע היום, הפגישה הגדולה , זה היה בתשע וחצי בערב במשרדו ברמת השרון (אירוני שמתחת למשרד יש סניף של פלאפל בריבוע וקפה הילל) וזה הלך ככה:
נכנסתי למשרד, ישבנו ודיברנו על המטרות וכל מה שאצטרך לעשות כדי להגיע למשקל שאני צריך להיות ואז הגיע זמן המכונה...

המכונה היא משהו שנקרא BOD POD , מעין חללית קטנה שמודדת את אחוזי השומן בגוף, מה הרכב רקמת השומן ורקמת השריר בגוף, להעריך את יעילות תוכניות האימון והתזונה ולקבל משוב על איכות השינוי במשקל.
המבוכה- הדוקטור נראה טוב, חטוב, נראה, אני לא! ומה אני צריך לעשות כדי להכנס למכונה? להתפשט לגמרי ולהשאר רק עם תחתונים ( ausiebum) , ישבתי שם 2 דק' והחללית התחילה להרעיש ולעשות דברים מוזרים, הרגשה כאילו עושים לי ואקום ואחרי ה- 2 דק' שבהן ישבתי בפנים כמו ילד קטן בעונש קיבלתי תשובות:
40% שומן בגוף (אההההההההה) ושאני צריך לרדת 25 קילו.
אז קיבלתי תפריט חדש ותוכנית אימונים חדשה וזה הולך ככה:

09:00 - יוגורט+גרנולה
12:00- 3 פרוסות לחם קל+ חצי גביע גבינה לבנה+ עגבניה
15:00 - 4 פרוסות לחם קל+ גמבה+ גביע גבינה לבנה+ 10 זיתים
18:00 - יוגורט+ 5 אגוזי מלך
21:00 - סלט +כוס גרגרי חומוס/מג'דרה+ביצה

הייתי בהלם כי אני רגיל ליותר ולא רגיל לאכול ירקות בכלל במיוחד בסדר של כל 3 שעות ארוחה, אני בן אדם די מבולגן והבנתי שכדי לעשות את הדיאטה הזאת אני אצטרך לשנות הרגלי חשיבה (אני שונא שאנשים אומרים את זה ) ולהתחיל לעבוד.

זה נהיה יותר מדי ארוך בשביל רישום ראשון, אני אמשיך מחר על כל הפיתויים שנפלו עלי מהשמיים בשבוע הראשון של הדיאטה וכמובן אגלה כמה/אם ירדתי בשבוע הראשון.... (אני בתחילת השני, על השבוע הזה ארשום במהלך השבוע)