ויצו צרפת

אחרי החטיבה הציונים שלי לא היו להיט  אז נשארו לי שתי ברירות:

עמל א' (או ב'- אני לא זוכר) בפתח תקווה -עם מגמת גרפיקה  מעפנה

או ויצו צרפת- תיכון לאומנויות.

כמובן בחרתי בויצו, היה קצת קשה כי זה אומר שהייתי חייב לוותר על המשך לימודים עם החברים מהתיכון ולעשות נסיעה של חצי שעה באוטובוס 49 מיוחד שיצא ברבע לשבע בבוקר לבית ספר עצמו שהיה ממוקם ברמת אביב, ליד תל ברוך.

הגעתי לשם למבחנים שכללו חשבון ואנגלית וכמובן ציור.

אותם עברי בפוקס ואז הגיע המבחן של האחות.

הקדמה: בגיל 7 לדעתי בבדיקת ראיה שגרתית גילו שאני עיוור צבעים חלקי , כלומר שיש לי בעיה להבחין בין ירוק לורוד וחום ואדום.

כמובן שאני וההורים שלי נכנסנו לפאניקה ובגלל גילה המתקדם של האחות היא לא שמעה אותם לוחשים לי איזה מספר מופיע בתוך הערבוב של הצבעים במבחן (מי שעשה אותו יודע), אם הייתי לבד לא הייתי יודע שום דבר.

התקבלתי וביום הראשון ללימודים איחרתי, גם ככה אני ביישן אז תארו לכם מה היתה ההרגשה להכנס לכיתה ביום הראשון שכולם נועצים בך מבטים והמורה צוחקת עליך שאיחרת.

מזל שהיתה לי מורה מגניבה (גבי) וישר התחברתי לכמה אנשים מעניינים:

נועה- בחורה חכמה , יפה ודכואנית עם חוש הומור סרקסטי ומטורף (כמו שאני אוהב)

מורין- בחורה טובה עם לב זהב, חולת נפש בצורה טובה ובעלת נטיה לגרום כאב לאחרים (במיוחד לי עם עט פיילוט שחור ברגל)

רועי- בחור רזה וקטן עם המון תלתלים 

נהיינו חבורה , היינו כל ההפסקות בדשא שוכבים ומקללים או בקניון ממול יושבים ומקללים.

הבית ספר היה מחולק לכמה קטגוריות: ציור, פיסול, אופנה, מלונאות.

הייתי בציור וגרפיקה.

שיעור אחד היה מוקדש לעירום- אני לעומת הכיתה השניה שקיבלה דוגמן חתיך קיבלתי את לילה.

אשה בת 70 , מלאה, שעירה וגמישה.

היינו צריכים לצייר אותה במשך שעתיים בכל תנוחה אפשרית, צלקות? כן..בגלל זה אני הומו? לא נראה לי.

ויצו היתה התקופה הכי טובה שהיתה לי בחיים.

גם היתה לי התאהבות קשה בבחור בשם אבירם (סטרייט) , אגב, אם אתה קורא את זה ואתה שיכור ומעוניין להתנסות...אני רווק!

בדרך פגשתי עוד חברים כמו אסף ונעמי וכל שלושת השנים היו פשוט טובות, ממש טובות.

בית ספר לאומנויות, השעות לימוד התחלקו חצי לימודים רגילים, חצי אומנות, אז מה אם זה היה עד ארבע, זה היה שווה את זה.

אין כמו לשבת עם זונה מחוץ לבית ספר ולדבר על הילדים שלה בגיל 15.

באסה אחת: מסתבר שהבית ספר היה מלא בהומואים והייתי יכול לעשות המון סקס הומואי אבל הייתי קלולס ובתול.

מה חבל: הבית ספר נסגר שנה או שתיים אחרי שסיימתי מחוסר תקציב ועכשיו אין יותר בתי ספר כאלה מיוחדים שילדים מוכשרים כמו נגיד אח שלי הקטן שהיה יכול ללכת לשם ולפתח את הכשרון ציור שלו, לא נורא, שילמד מכונאות, יקל לי על החיים בהרבה.

יאלה ביי

אגב, אתם רואים בתמונה למעלה מספר? כי אני לא!

עדכון: גם מורין נורא יפה ומוכשרת!....טוב...יפה