לדחוף אנשים ממטוסים

לפני הגיוס היו לי שתי אופציות- לשרת בספינת טילים או ללכת לקורס מדריכי צניחה.

כמה שזה נשמע מפתה להיות תקוע בספינה מלאה בגברים חתיכים במשך חודש בחרתי במדריכי צניחה.

עברתי טירונות קרבית של חצי שנה , למרות שמדריכי צניחה לא נחשבים יחידה קרבית היינו אמורים להדריך חיילים קרביים וכדי שלא יבואו בטענות שפקידים מלמדים אותם לצנוח אז העבירו אותנו את המסלול שהם עוברים, מה שאומר  שאת הטירונות עברתי עם דובדבן ועוקץ במתקן אדם.

היה זוועה וקשה אבל יש לי מזל שאני דיי מעופף אז הייתי קצת מנותק מהכל ועברתי את זה בסבבה כי אולי בהתחלה יש את ההלם של הגיוס אבל אחכ מסתגלים מהר לריצות ופקודות וכו..

אחרי חצי שנה (ו-10 פעמים שהייתי צריך לעשות את הבוחן בר-אור המסריח הזה כי לא הצלחתי לעבור את הקיר בלי לדפוק את הברכיים בבטון) סיימנו  ועברנו לבית ספר לצניחה ליד רחובות.

האווירה היתה סבבה, קצת נוקשה אבל כל המדריכים היפים בחולצות הלבנות ( המדים שלהם אז היו חולצה לבנה צמודה, מכנסי מדים , כובע אדום ומשקפי שמש, נשבע לכם, אלא המדים!) ממש הרשימו ונראו לנו כמו אלים.

היה לנו מפקד מחלקה מטורף בן 50 והצניחה הראשונה שלנו היתה אחרי שלושה שבועות של קורס צניחה רגיל ומיד אחרי שנחתנו יצאנו לריצה של 10 ק"מ וקיבלנו בטקס גם את הכנפיים ואת הכומתה האדומה, היה להיט!

אחרי זה היו לנו במהלך הקורס עוד כמה צניחות ואני עפתי מהקורס אחרי 3 חודשים שבמהלכם יצא לי לצנוח 17 צניחות (יום ולילה).

עפתי כי לא התאמתי להדרכה במגרש אבל כן השאירו אותי בבסיס בתור סמבצ.

לאן אני חותר? 

במהלך הקורס אתה לומד גם לשלח אנשים מהמטוס, כלומר אתה עומד בפתח של המטוס עם עוד בחור בצד השני של הפתח (נקראים מספרי אחד ושתיים) והתפקיד הוא פשוט להעיף את החיילים מהדלת בסדר מסויים ולפעמים לתת איזה דחיפה או בעיטה לחייל שנכנס לפאניקה ברגע שהוא רואה את הקרקע הרחוקה מהמטוס!

את זה הכי אהבתי, אין לי בעיה עם גבהים, במיוחד שמחובר אלי מצנח אבל לעמוד בפתח של המטוס ולראות את הנוף הזה בתנועה ועוד לקבל את העונג של לדחוף אנשים ממטוס בכלל היה חוויה.

מוסר השכל? עדיף לדחוף אנשים ממטוסים מאשר להיות תקוע בספינה עם20 גברים מזיעים וחרמנים...את זה אפשר לעשות בקרוז בספינות באילת!