אני לא אוהב אנשים!
מצטער אבל אל תקחו את זה אישית..
ישבתי לי לתומי בעבודה נהנה מהשקט והשלווה ואז זה הגיע...כלומר, הוא הגיע.
שחף, הבחור היפיוף (הסטרייט) שאני (קצת) דלוק עליו בא ואמר לי שתבוא לשבת איתי לקוחה כדי לעבור על כמה דברים לחלונות ראווה..
טוב, בסדר, עיקמתי קצת את האף כי אני לא אוהב לשבת עם אנשים לגרפיקה (בגלל זה אני לא פרילנס) במיוחד כי אני מרגיש שהם מסתכלים עלי עובד ושופטים אותי לראות מה אני עושה לא נכון..
טוב, אבל זה שחף ויש לו טוסיק חמוד..אז יאללה..
היא באה, גיברת נחמדה מאוד שרוצה לעשות הדמיות לחלונות ראווה של רשת מאמז..אוקיי
4 שעות!!!!! 4 שעות!!! ישבנו ביחד..
התחת שלי נהיה קציצה והמח שלי נמס...
4 שעות בשביל 4 חלונות ראווה והיא עוד אמרה שאני עובד ממש מהר...
רציתי לתקוע את הראש במסך (כמו בסיוט ברחוב אלם 3) !
ושחף כבר הרגיש לא נעים ואני רציתי לרצוח מישהו והכי נאחס היה שהוא נסה לגרום לה להשתמש בציורים שלי ואני גם ככה מרגיש חסר ביטחון בקשר לציורים.
אז פתחתי את הציור שלי (היא רצתה פיה) ו...שקט...דממה...
אני לא ידעתי מה להגיד, לה לא היה נעים להגיד לי שלא מתאים ואני רציתי פשוט ליפול על הרצפה!
"טוב...אני חושבת שיש לי תמונה פה שיכולה להתאים" אמרה וחזרנו לעבוד עם התמונות שהיא הביאה..
פדיחה,יאוש..קשה..
אני לא אוהב אנשים, זה לא משהו אישי, פשוט קשה לי איתם, אני נורא נבוך בחברתם, ממש קשה לי איתם...
לכל אחד מהם יש מח ודעות משלהם...זה נורא בעייתי..
אידיאלי? לשלוח לי הוראות וכיוון פחות או יותר במייל/פקס ולתת לי לשבת ולעצב...אבל שישבו לידי ויראו אותי מעצב ואת תהליך העבודה המייגע אני לא יכול שיקרה, מקווה שלא יקרה שוב בקרוב..או בכלל...
אוי, אין לי מושג מה יקרה שאני ארצה לעבוד כפרילנס..
בעצם עבדתי פעם אחת בשביל פוסטמה אחת שהיא בעלת בית מרקחת טבעי של מפורסמים ועשירים בת"א והיא עשתה לי את המוות עד כדי כך שבסופו של דבר נתתי לה את הדיסק עם כל החומר, סירבתי לקחת כסף ופשוט אמרתי לה שתצא לי מהחיים...
קשה לי עם אנשים...
קשה..
אה..עוד משו.
ידידה של חברה טובה שלי בקשה ציור שלה ושל בעלה, ציירתי, יצא ממש מגניב (אפילו אני הופתעתי)
ואחרי כל העבודה הקשה של הציור (זה לוקח המון זמן) היא רושמת לי שהוא יצא פוזל (בעלה).
נכנסתי לקובץ והוא לא פוזל..תיקנתי קצת את העיניים שלו והיא עדיין לא אהבה, בסופו של דבר היא אמרה שהיא לא רוצה את זה, עוד בעיטה בביצים!
ו....אני עוד צריך ללכת לשבעה היום (השלישית שלי החודש) לנחם אבלים...
כבר אמרתי שאני לא טוב עם אנשים ובמיוחד במצבים כאלה?!?!
אוי שיגמר היום הזה , אני רוצה למיטה..לישון, עם הפסקול של פוני קטן ברקע.. (לא ממש פסקול, סתם השיר פתיחה מתנגן בלופ..זה מרגיע אותי)
מצטער אבל אל תקחו את זה אישית..
ישבתי לי לתומי בעבודה נהנה מהשקט והשלווה ואז זה הגיע...כלומר, הוא הגיע.
שחף, הבחור היפיוף (הסטרייט) שאני (קצת) דלוק עליו בא ואמר לי שתבוא לשבת איתי לקוחה כדי לעבור על כמה דברים לחלונות ראווה..
טוב, בסדר, עיקמתי קצת את האף כי אני לא אוהב לשבת עם אנשים לגרפיקה (בגלל זה אני לא פרילנס) במיוחד כי אני מרגיש שהם מסתכלים עלי עובד ושופטים אותי לראות מה אני עושה לא נכון..
טוב, אבל זה שחף ויש לו טוסיק חמוד..אז יאללה..
היא באה, גיברת נחמדה מאוד שרוצה לעשות הדמיות לחלונות ראווה של רשת מאמז..אוקיי
4 שעות!!!!! 4 שעות!!! ישבנו ביחד..
התחת שלי נהיה קציצה והמח שלי נמס...
4 שעות בשביל 4 חלונות ראווה והיא עוד אמרה שאני עובד ממש מהר...
רציתי לתקוע את הראש במסך (כמו בסיוט ברחוב אלם 3) !
ושחף כבר הרגיש לא נעים ואני רציתי לרצוח מישהו והכי נאחס היה שהוא נסה לגרום לה להשתמש בציורים שלי ואני גם ככה מרגיש חסר ביטחון בקשר לציורים.
אז פתחתי את הציור שלי (היא רצתה פיה) ו...שקט...דממה...
אני לא ידעתי מה להגיד, לה לא היה נעים להגיד לי שלא מתאים ואני רציתי פשוט ליפול על הרצפה!
"טוב...אני חושבת שיש לי תמונה פה שיכולה להתאים" אמרה וחזרנו לעבוד עם התמונות שהיא הביאה..
פדיחה,יאוש..קשה..
אני לא אוהב אנשים, זה לא משהו אישי, פשוט קשה לי איתם, אני נורא נבוך בחברתם, ממש קשה לי איתם...
לכל אחד מהם יש מח ודעות משלהם...זה נורא בעייתי..
אידיאלי? לשלוח לי הוראות וכיוון פחות או יותר במייל/פקס ולתת לי לשבת ולעצב...אבל שישבו לידי ויראו אותי מעצב ואת תהליך העבודה המייגע אני לא יכול שיקרה, מקווה שלא יקרה שוב בקרוב..או בכלל...
אוי, אין לי מושג מה יקרה שאני ארצה לעבוד כפרילנס..
בעצם עבדתי פעם אחת בשביל פוסטמה אחת שהיא בעלת בית מרקחת טבעי של מפורסמים ועשירים בת"א והיא עשתה לי את המוות עד כדי כך שבסופו של דבר נתתי לה את הדיסק עם כל החומר, סירבתי לקחת כסף ופשוט אמרתי לה שתצא לי מהחיים...
קשה לי עם אנשים...
קשה..
אה..עוד משו.
ידידה של חברה טובה שלי בקשה ציור שלה ושל בעלה, ציירתי, יצא ממש מגניב (אפילו אני הופתעתי)
ואחרי כל העבודה הקשה של הציור (זה לוקח המון זמן) היא רושמת לי שהוא יצא פוזל (בעלה).
נכנסתי לקובץ והוא לא פוזל..תיקנתי קצת את העיניים שלו והיא עדיין לא אהבה, בסופו של דבר היא אמרה שהיא לא רוצה את זה, עוד בעיטה בביצים!
ו....אני עוד צריך ללכת לשבעה היום (השלישית שלי החודש) לנחם אבלים...
כבר אמרתי שאני לא טוב עם אנשים ובמיוחד במצבים כאלה?!?!
אוי שיגמר היום הזה , אני רוצה למיטה..לישון, עם הפסקול של פוני קטן ברקע.. (לא ממש פסקול, סתם השיר פתיחה מתנגן בלופ..זה מרגיע אותי)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה