אני וענת דיברנו, שנינו די תקועים בחיים שלנו כבר תקופה מכובדת, אותה שגרת חיים מייגעת שאת היציאה ממנה קשה לנו לראות.
אותה עבודה, חדר כושר והביתה, מצב כלכלי לא בשמיים, ומבחינה יצירתית הכל במגירה.
החלטנו להיות אופטימים לקראת 2009 והחלטנו שזהו, מספיק עם האדישות והחוסר ביטחון בעצמנו.
אני עובד במרץ על הקומיקס וזה ממש קשה כי אני נורא משקיע בכל משבצת, אני מתייחס לכל משבצת בתור ציור בפני עצמו וזה לוקח לי הרבה זמן.
אני מנסה לשמור עם האוכל (הרבה בגלל המצב הכלכלי) ומנסה לעשות כושר מתי שיוצא לי להגיע לחדר כושר, שזה די הרבה.
עדיין לא יוצא לדייטים, לא מעוניין להכיר אנשים חדשים, אין לי כח להכיר מישהו חדש וללמוד עליו דברים, אני מנסה להתרכז בעצמי, דבר שלא יוצא לי לעשות כי אני תמיד אעדיף לתת למישהו אחר תשומת לב מאשר אל עצמי, אז זה דבר שאני מנסה לשנות, מתחיל לטפל בעצמי קצת והחלק הרומנטי בחיי כרגע בתחתית (אם בכלל) ברשימת הדברים לעשות.
הבעיה היא שכמו כל דבר שלא רוצים פתאום זה בא בכמויות, רק השבוע קיבלתי 8 הצעות לדייט ואת כולם דחיתי מסיבה כל שהיא, כמובן שאת האמיתית אני רשמתי לכם למעלה.
החורף האמיתי הגיע סוף סוף וזה כבר דבר שמשמח אותי מאוד.
מייק הכלב המפונק שלי דורש עכשיו להתכסות בשתי שכבות של שמיכה וברגע שיש רעמים או ברקים הוא ישר קופץ לי לידיים..למשל לפני כמה ימים השכבתי אותו במיטה וקמתי בבוקר וגיליתי אותו ישן לידי על המיטה בין הידיים שלי...תינוק מגודל!
הייתי בשבעה של האמא של הפקידה שלנו והיה פחות טראומתי ממה שחשבתי שיהיה, כולם היו במצב רוח סביר לנוכח הנסיבות ודווקא שמרו על חוש הומור וניסו לעבור את המצב הנוראי הזה בצורה הטובה ביותר, כמובן שאת נקודת השבירה הם עברו בלוויה שהיא רעדה בלי הפסקה ובעלה של הפקידה התעלף פעמיים, ואחרי ששמעתי את הסיפור על מה שעבר עליה בתקופת המחלה אז באמת כולם עכשיו (אפילו אם קשה לראות את זה עכשיו) יכולים להפסיק לסבול.
חג המולד דפק לי את כל הסדרות האהובות עלי ואין לי מה לראות לפחות בשבועים הקרובים שזה דווקא מעולה כי זה נותן לי זמן להתרכז בקומיקס.
הקומיקס אגב נקרא נכון לעכשיו "בן בעיר הקטנה" (תמונה של בן למעלה) וכל פרק (קומיק-סטריפ) יוקדש למעין דייט של הכוכב הראשי, אני כאגע עובד במרץ לסיים את הפרק השני ואחרי השלישי (לצערי אני די במחסום יצירתי לגבי העלילה של הפרק השלישי) אני אנסה לפרסם אותו באתרים שונים עם פרופיל גבוה כמו למשל גו-גיי (אני חושב שכבר כתבתי את כל זה , נו מילא).
אימוג'ין היפ- זמרת מוכשרת בטירוף, התחילה עם להקה שממש אהבתי בשם פראו-פראו שבין היתר עשו שירים לסרטים גארדן סטייט (let go) ושרק 2 (i need a hero) ואז פרצה בקריירת סולו מדהימה שאת השירים שלה אפשר למצוא בפסי קול של סדרות כגון האנטומיה של גריי וכו...
השיר החדש שלה פשוט ממחיש במילים שלו את מה שעובר עלי עכשיו, תקוע בתקופה שאמורה להיות התקופה הכי יפה של חיי..
מקווה שתהנו, אני ממש אוהב, שיר מצויין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה