יום שונה

קמתי כהרגלי, הפוך ומומרמר

צחצחתי שיניים, החלפתי בגדים, ניסיתי לעשות משהו עם הדבר הזה על הראש שלי (לא יודע מה קרה לו אבל מאז הפעם האחרונה אצל מומי הספר השיער שלי לא מסתדר, אני נראה כמו פומיקי), 

גררתי את מייק עם המיטה שלו לסלון (כדי שהנבלה לא יעלה לי שוב על המיטה) ויצאתי לדרך..

לקח לי 40 דק' להגיע ברגל לעבודה יצאתי קצת מהמרמור, עדיין קצת הפוך ושנכנסתי מצאתי את הבוסים שלי עומדים מהורהרים ושמעתי את הבשורה..

אמא של הפקידה שלנו נפטרה אתמול בלילה מסרטן.

זה דבר קשה לשמוע, במיוחד כי הפקידה בחורה כל כך מתוקה וטובה, רק לפני כמה חודשים גילו אצל אמה סרטן בלבלב וכמה שניסינו להיות אופטימים בשבילה זה היה די ידוע שמסרטן בלבלב קשה להחלים, היא הקדימה את החתונה שלה כדי שאמא שלה תוכל לראות אותה בחופה ואכן היא ראתה והיה ממש יפה, אחרי החתונה היא המשיכה לעבוד ואחרי העבודה חזרה הביתה לטפל באמא שלה..

עד אתמול.

כולם אומרים כדי לנסות לשמור על גישה פחות מורבידית שלפחות עכשיו האמא לא סובלת יותר ומהפקידה (אני לא רוצה לרשום את השם שלה פה) ירד הנטל של טיפול יומי באמא ובבית מלא ילדים.

היא היתה צריכה להתבגר מהר מדי, מנערה צעירה ושמחה היא נהיתה אשה,אמא ומטפלת תוך כמה חודשים.

כל הזמן הזה היא לא הראתה לנו בעבודה סימנים של לחץ או מתח או עצבות, שהיא הגיעה לעבודה היא היתה מישהי אחרת, שמחה, חרוצה ואדיבה כרגיל.

זה בן אדם חזק, היכולת להמשיך ולא להראות את הכאב, אני נורא מעריץ ומעריך את הבחורה המדהימה הזאת ומשתתף בצערה, אני לא יכול לתאר לעצמי את מה שהיא עוברת כרגע.

אני תמיד אומר שמוות לא משפיע עלי, שאני לא מרגיש שום דבר בפנים שקורה משהו רע, אבל אני מרגיש עצוב בשבילה, המשפחה שלה כל כך חשובה לה  והיא ואמא שלה היו נורא קרובות.

הלויה היום ואני לא יכול ללכת כי אני צריך להשאר בעבודה כדי שכל שאר העובדים יוכלו ללכת כי אני הכי וותיק פה והיחיד שיכול לתת מענה פחות או יותר לצרכי הלקוחות בזמן שאין פה אנשים, מצד אחד הייתי רוצה להיות שם בשבילה ומצד שני, אולי עדיף שלא, אני לא יודע להתמודד עם מוות, עם אנשים שחוו אובדן, קשה לי לומר דברי נחמה בלי להרגיש כמו מטומטם שמפריע לבן אדם להתאבל, אני רק חושב על כך שאם הייתי במצב דומה (חס וחלילה) הייתי רוצה להשאר לבד ולהתנתק מכולם, אולי זה רק אני.

בכל מקרה, מצטער אם דיכאתי אותכם אבל זה המצב רוח היום.

מוזר כי גם יש לי מעין דייט היום, דרך חברים, אני בא לזה בגישה של להכיר בן אדם חדש, לא דווקא לדייט כי אני לא חושב שהוא יהיה מעוניין בי ברגע שהוא יראה אותי, זאת כנראה ההפרעה שלי והחוסר ביטחון אבל נראה, מקסימום יצא לי לשבת על קפה עם מישהו חדש ומעניין..

ל*, אני נורא מצטער ומשתתף בצערך, מקווה שלא תדעי יותר צער.

אגב , זה ישמע דפוק עכשיו, אבל יש לי הרגשה שהיא תכנס להריון בקרוב, כמו שסבא שלי נפטר ואמא שלי ילדה את אח שלי הקטן, לכל סוף יש התחלה.

יום טוב לכולם