רצתי!

שוב נעדרתי לשבועיים, מצטער, הייתי עמוס ביותר..
כמו שאתם רואים, שיניתי את המראה של הבלוג למשהו יותר סולידי, אני מבין שהבלוג דיאטה היה דיי משעמם, הוא שעמם כבר אותי, אז אני חוזר למתכונת רגילה.
לגבי הדיאטה, אני עדיין אעדכן את המאבק אבל גם עם דברים רגילים מסביב.
עברו חודשיים ושבוע לדעתי מתחילת הדיאטה, ירדתי 11 ק"ג ונשארו לי עוד 14 להגיע למשקל אנורקסי..חח
הייתי לחוץ מאוד בשבועיים האחרונים מריצת הלילה של נייקי, ריצה שנקראת the human race
ריצה של 10 ק"מ, מכיכר רבין עד הפארק הירקון וסיום בספורטק.
יצאנו אנוכי, נדב ואסף האחים והצטרף אלינו חבר של נדב, אייל.
כמובן שלחוץ שכמוני חייב לצאת 4 שעות לפני תחילת המרוץ..
הגענו בשבע בערב לכיכר והריצה היתה אמורה להתחיל בחמישה לתשע.
ישבנו בצד וחיכינו למקצה שלנו (מקצה 2) וכנראה שפספסנו משהו ויצאנו בטעות עם המקצה האחרון.
בדרך כלל זה לא היה מטריד אותי אבל זה אומר שנתקעתי עם אנשים שרצים יותר לאט ממני, מה שגרם לריצת מלחמה, כל הדרך (הקשה והארוכה) הייתי צריך לתמרן ולעקוף אנשים, להתקע וכמעט ליפול.
הריצה היתה מאוד קשה גם מהסיבה שציינתי מקודם וגם בגלל שזה 10 ק"מ וזה ה-מ-ו-ן!!!
כל ק"מ היתה עמדת די-ג'יי ממקום אחר בעולם ופתאום כל ק"מ נראה לי יותר ויותר רחוק..
בסופו של דבר סיימתי את הריצה אחרי שעה ו-2 דק', אני דיי מרוצה מהתוצאה, אני חושב ששנה הבאה אני יכול להשיג תוצאה יותר טובה, אבל בסיידר...
העיקר שעשיתי את זה , אני שמח שלא הבכתי את עצמי יותר מדי ושלא וויתרתי לעצמי ורצתי עד הסוף ועד הנשימה הכמעט אחרונה שלי.
סה"כ היתה חוויה ממש טובה, ונשארו לי כמזכרת החולצה האדומה ומדליה (מדליה, אני....מי היה מאמין שאני אזכה במשהו)... ושרירים תפוסים מאוד.
לפחות ירד לי מהראש לשנה הקרובה, עכשיו מה שנשאר זה לעבור דירה בחודש הקרוב, ללכת לשבוע מילואים ולהתחיל ללמוד...בקטנה :(

אני משאיר פה קישור לדף שלי באתר של נייקי שם אפשר לראות את הסרטון וידאו שלי רץ לקו הסיום.
(כתוב שם שרצתי שעה ו17 דק', אבל הוסיפו לי 15 דק' בגלל שרצתי במקצה השלישי במקום בשני, שטויות)
*צריך ללחוץ על :
yarkon park -FINISH VIDEO

קישור לרועיקו רץ...

שבוע 6-7 סתם עדכונים/יורד גשם

שכחתי לעדכן והאמת שאני כבר לא בטוח איזה שבוע אני בדיאטה כי המפגשים עם הדיאטן עכשיו פעם בעשרה ימים במקום פעם בשבוע.
אז אני עדיין חייב לכם עדכון של הירידה של שבוע שעבר, ירדתי קילו.
זה מוביל לירידה של 9.5 קילו בחודש פלוס, יש עוד דרך ארוכה אבל פחות ממה שהיה לפני חודש.
אני חייב להגיד שאני קצת מופתע מהשינוי, שבאתי להתחיל את הדיאטה הייתי בפחד שזאת הולכת להיות דרך ארוכה וקשה ביותר, כמובן שהשבועיים הראשונים היו קשים, התסכולים הרגילים של גמילה, ההבנה שמאכלים מסויימים אני לא אוכל לאכול יותר והידיעה שאני צריך ללמוד לאכול כמויות יותר קטנות ולאכול לאט לאט כי גם ככה זה לא הרבה, צריך לנצור כל ביס.
הייתי צריך ללמד את עצמי להתיישב במטבח ולאכול תוך בהיה בקיר במקום לאכול מול המחשב או טלוויזיה ולשבוע מהאוכל שקיבלתי מהדיאטן.
להכנס לקצת של ספורט גם היה קשה אבל לא עד כדי כך.
רציתי להגיד שעכשיו, במבט של חודש לאחור, הפחד שלי היה גדול יותר מהדיאטה עצמה, החודש אומנם עבר לאט אבל הוא עבר ולא נשברתי ואני עדיין ממשיך, אולי יש נפילות מדי פעם כמו אתמול שהייינו בטעימות לתפריט החדש של מסעדת לה קאזה ואכלתי קצת יותר ממה שהיה מותר בתפריט, ואולי גם ירדתי על 3 -4 בירות (מה?! זה ייבוא חדש מהולנד וספרד, הייתי חייב לתת להם ביקורת, זה לא אשמתי, מה, אני לא יכול לאכזב אותם!!!).
לפחות לא אכלתי קינוח (טוב, לא היה ...)
בכל מקרה, אני חוזר לתפריט ומתחיל להתאמן (הגיע הזמן) לריצה של נייקי שמתקיימת עוד שבועיים וחצי , אני לא מוכן בכלל והגיע הזמן להכנס ללחץ.
השקילה הבאה שלי רק ביום ראשון, (כמעט שבוע), אז יש לי זמן לפצות על אתמול.
לנושאים אחרים...
שמעתי שהתחיל לרדת גשם, כמובן ששמעתי מאחרים כי אני עובד בבונקר מתחת לאדמה וכל עונות השנה עוברות וחולפות ואני תקוע בבונקר, אני מאוהב בחורף ובסתיו, וזו התקופה הכי יפה לצאת החוצה ולטייל, אולי שאעבור לת"א בסוף החודש יהיה לי קצת זמן לשאוף את האוויר הקר של החורף , בנתיים אני אסתפק בסופי שבוע גשומים בתקווה שהם יגיעו.
עוד שבועיים אני וההומואים (אני חושב שנהיה 9 אנשים) נוסעים לסופ"ש בצפון הרחוק, לקצת טיולים בחיק הטבע ולינה בצימר מגניב, אני ממש מצפה לזה, יכול להיות ממש כייף.
לעוד חדשות מעניינות, קיבלתי צו מילואים למרץ, אני לא כל כך מתבאס הפעם כי זה רק לשבוע אבל עד מרץ יש לי זמן להתחטב עוד יותר ואולי אני לא ארגיש מבואס כי אני הכי שמן שם, אז יש לי למה לצפות ולעבוד קשה, הבעיה היחידה שיכולה לצוץ היא בעיית הלימודים, אני אפסיד עוד שבוע לימודים (אחרי השבוע של הנסיעה לחול) ואני ממש מפחד שזה ידפוק אותי לגמרי (שוב, לא בצורה הטובה).
אני לא אעיק עליכם עם עוד קליפ, הפעם אני אשאיר אותכם עם ברכת חג סוכות שמח, מקווה שנהניתם בסוכה ותמשיכו גם לחג השני, שבוע טוב, ואחזור לעדכן בקרוב.

שבוע חמישי- יום כיפור/התחלות חדשות

אז ככה, הנה כמעט נגמר לו השבוע החמישי של הדיאטה עם יום כיפור תקוע באמצע.

ובתקוע אני מתכוון כמובן לעוד חג שמבלבל לי את הסדר של התפריט, כי אני עם הראש בקיר צריך שיגידו לי מה לאכול כמו תוכי.

אז אני חושב שהייתי בסדר, בארוחה לפני אכלתי סלט ומג'דרה ותה ובארוחת סיום אכלתי סלט, מג'דרה, ביצה קשה וקצת פירות, אני מקווה שהייתי בסדר, ואפילו אם לא , לפחות אני יודע שהתעמלתי המון המון בשבוע האחרון במכון.

בקשר לזה, אני כבר פחות שונא את המכון, האמת שאני דווקא מתחיל להנות מהמקום, אולי כי אני מרגיש קצת יותר טוב עם הגוף שלי, כי יש לי קצת שרירים והגוף מתחיל להראות סימנים שהמאמץ הפיזי משתלם, אולי כי החלטתי בראש שלי שאני מעלה את הרף שלי במשיכה לגברים ולכן הגברים שאני רואה שם כבר לא מעניינים אותי ולכן אני לא מרגיש משיכה, מבוכה יותר.

אני נהנה, ואני הולך יותר מה-4 פעמים בשבוע שהדיאטן הורה עלי לעשות.

אז ביום חמישי אני שוב נשקל ונכנס למכונה ונראה מה קורה, אני מנסה להיות אופטימי, בואו נחזיק אצבעות.

אבל מספיק עם הדיאטה, אמרו לי שהבלוג נהיה משעמם מדי שזה רק על הדיאטה אז הנה כמה עדכונים על החיים בכלליות.

אני קצת מפחד לרשום כאלה דברים שלא יהיה מזל רע אבל לראשונה מזה הרבה הרבה שנים אני מתחיל להיות מאושר ומלא תקווה.

אני מרגיש כאילו אני יוצא מהריקבון שבו היית תקוע במשך הרבה שנים ויוצא סוף סוף מהקליפה.

אני מרגיש בעל יותר ביטחון, אומרים לי המון שחזר לי האור בעיניים שאבד לי בשנים האחרונות, אני מרגיש יותר גברי (אל תצחקו) ואני הולך ומדבר ביותר בטחון.

אני סוף סוף בדרך הנכונה והבריאה לירידה במשקל וחיטוב הגוף.

מחר אני נרשם ללימודי אנימציה, מסלול של שנתיים, מאוד קשה , שלוש פעמים בשבוע, לימודי ערב, 3 שעות, כלומר אני מסיים לעבוד, עולה על אוטובוס לתל אביב ונכנס לכיתה ללמוד חומר קשה אבל מעניין מאוד.

וכמו שכתבתי כבר כמה פעמים בבלוג, החוזה שלי נגמר סוף החודש הבא ואני עובר עם מייקי המתוק לתל-אביב, אני עדיין לא בטוח לאן ועם מי אבל אני יודע שלשם אני אגיע.

במיוחד עכשיו שאני מתחיל ללמוד שם, יהיה מטומטם להגיע לתל אביב מפתח תקווה ולחזור בחזרה בעשר בערב.

החיים שלי מתחילים לזוז קדימה ובלי עין הרע אני מרגיש אופטימי ושמח, הרבה זמן לא הרגשתי שמח, זאת הרגשה מעניינת.

בנוסף , לפני כמה חודשים כתבתי על נסיעה משפחתית לנופש סקי בצרפת, אז זה סוף סוף קורה אבל רק בפברואר (אני אפסיד 4 שיעורים , נאחס) לעשרה ימים ולא לצרפת, לאוסטריה.יששששששש

(זאת המפה של הסקי למעלה, מקום מדהים שנקרא מריה אלם)

אז בנתיים הכל זז לאט לאט ואני ממתין בסבלנות, כרגע מתרכז בדיאטה וכושר, ארזתי כבר כמעט את כל הדברים שלי בבית ואני נרשם ללימודים שיתחילו בנובמבר.

מה שנשאר זה למצוא דירה ולהתחיל לטפל בכל הדברים הקטנים והמעצבנים כמו לסגור חשבונות בעירייה וחשמל וכו...

אני אעדכן כמה ירדתי ביום חמישי ושיהיה המשך שבוע נפלא ומאושר.

משאיר אותכם עם להקה שאני מאוד אוהב, בלוק פארטי, הסולן דו-מיני (כמובן, למה שאני אוהב משהו מיינסטירמי), להקת רוק מגניבה, מקווה שתהנו.

רועיקו

שבוע רביעי-סוף חודש

זהו! עבר חודש שלם של דיאטה!
כמובן שהדרך עוד ארוכה אבל אני שמח לדווח שכבר יש תוצאות...
נתחיל מתחילת השבוע הרביעי..

החתונה
בת דודה שלי מאיה התחתנה עם בן זוגה אשר, חתונה לא יותר מדי דוסית אבל עדיין יותר מדי.
שאלתי את הדיאטן מה לאכול בחתונה והוא אמר לי לאכול המון ירקות ובשר, כמובן שבשר לא בא בחשבון אז אמרתי , טוב נו, מקסימום נחרוג (האאא...אני יודע, אסור) אבל שהגיע זמן האוכל (בופה) גיליתי שיש לי מבחר גדול של....
ירקות!!
דחפתי לצלחת כל סוג של ירק שראיתי וזרקתי קצת אורז עם דברים שחורים בפנים(אין לי מושג מה זה היה אבל זה היה טעים) ושתיתי המון המון המון מים, החריגה היחידה שלי היתה כוס יין, כי אי אפשר לעבור חתונה בלי יין.
הכוס יין היתה החריגה הראשונה שלי בדיאטה השבוע (אחת מני כמה).

ראש השנה
את ערב החג עשינו בגולטיים כפר סבא על הדשא, מין פיקניק עם כל המשפחות, גם פה חרגתי כי בנוסף לסלט הוספתי משהו כמו כוס פסטה וזרקתי גם קצת טופו ממנה אחרת לצלחת ואכלתי 2 מנות גדולות... (חריגה 2).
בסוף הערב יצאו הקינוחים, וכמה שאני לא מת על מתוק , לקחתי קוביה של מלאבי עם רוטב (חריגה 3).
למחרת ארוחת הצהריים היתה סבירה, אכלתי רק סלט בצהריים בלי חריגות ושאר היום הלכתי לפי התפריט, עד שהגיע הערב, אני וההומואים יצאנו לפאב/מסעדה/מקום מעפן ברמת החייל, שם ראיתי את אחד הבחורים היותר יפים שפגשתי, כמובן סטרייט, כמובן שלא היה לי אומץ לגשת.
גם שם שתיתי כוס יין (חריגה 4).

את סיום החג, כלומר יום ראשון חגגנו בארוחת צהריים במסעדת לה קאזה בגולטיים כפר סבא ושם התחרעתי באמת!!!
אני לא יודע למה אבל החלטתי לזנוח את התפריט לאותו רגע והזמנתי מנת אנטיפסטי (ת'אכלס סתם כמה ירקות מאודים) ומנה עיקרית לזניה עם חצילים, עכשיו רגע, לפני הביקורות החמורות, כתוב בתפריט שכל המנה היא 450 קלוריות ואני גם קילפתי מלמעלה את שכבת הגבינה הצהובה (עדיין, חריגה 5+6) .
ולכן נורא נורא פחדתי להגיע לשקילה ביום שלישי, אחרי שבוע של חריגות והרגשה רעה שפישלתי הגיע רגע השקילה, כבר הכנתי את יאיר (דיאטן) מראש שכנראה עליתי קילו, ואז עליתי על המשקל....

ירדתי קילו וחצי!!!!!

אין לי מושג איך זה קרה, אולי כי התעמלתי קצת יותר השבוע, אולי כי לא חרגתי כל כך מהתפריט? אולי סתם היה לי מזל , בכל מקרה ירבה לי אבן (וקילו וחצי) מהבטן וסיימתי את החודש של הדיאטה עם ירידה של סהכ-
שמונה וחצי ק"ג.
שבוע הבא אם אני ארד קילו אני אכנס לחללית כדי למדוד כמה אחוזי שומן ירדתי עד כה.
נשארו לי עוד 3 וחצי ק"ג כדי לצאת ממשקל סיכון, אני בדרך לשם, זה קשה וזה ארוך אבל אני לא אתייאש...
שיהיה לכולם שבוע טוב ורזה.

שבוע שלישי- אכזבה

זהו, נגמר לו השבוע השלישי עם תוצאה מאכזבת של קילו ומשהו פחות...
כל כך רציתי לסגור חודש שלם עם ירידה של 10 ק"ג.
אני יודע שזה לא מציאותי אבל ממש רציתי, כמובן שאני תמיד רוצה דברים אבל לא מצליח להגיע אליהם בעיקר בגלל שאני לא מצליח להגיע למצב שאני עושה מספיק אירובי כדי לקחת את זה לקצה ולרדת כמה שיותר.
אומרים לי לא להיות קיצוני אבל אני כל כך הרבה שנים שמן וסוף סוף לקחתי את עצמי בידיים ואני חסר סבלנות!
אני רוצה להיות רזה, אני רוצה להרגיש טוב עם עצמי, אני רוצה ללכת לבריכה ולא להתבייש להוריד את החולצה.
אני רוצה להרגיש מושך במקום להרגיש דוחה.
אז ירדתי 7 ק"ג בשלושה שבועות וזה בסדר, אני כל כך רוצה לגמור את העניין ולהיות כבר אחרי, לא קשה לי להיות בדיאטה, גם לא כל כך קשה לי להתמיד אחרי התפריט אבל קשה לי לחכות, אני ממש רוצה להסתכל במראה ולראות מישהו אחר, מישהו שנראה טוב.
חברים אומרים שרזיתי ואני נראה טוב כמו שאני אבל אני לא מסכים ואני לא רואה את זה כי אני יודע שאני לא, אני יודע שיש עוד דרך ארוכה לפני ואסור לי להתייאש, זה קשה אבל אני חייב את זה לעצמי.
אני מרגיש כאילו הגוף שלי עצבני וממורמר, כלומר, אני די אשם...
לקחתי לו את כל ההתמכרויות והדברים שעשו לו טוב ובמקום זה אני מרעיב אותו ומעביד אותו קשה במכון.
אני מבין, זה קשה לו, גוף שכבר 28 שנים רגיל לרבוץ מול הטלוויזיה ולאכול מה שבא לו.
אני חושב שבגלל שנגמלתי מכל כך הרבה דברים שעשו לו טוב אז גם הזיקו לו הוא עכשיו עצבני.
לפני כמה ימים ישבתי מול המחשב בעבודה ופתאום היה לי צורך עז לעשן סיגריה, אני לא יודע אם הגוף מנסה להחליף התמכרות אחת (אכילה) בהתמכרות אחרת (ניקוטין) אבל ממש הרגשתי שאני צריך את הסיגריה הזאת, כמובן שלא לקחתי סיגריה כי אחת מובילה לקופסא ואז פאקט אבל היה לי מוזר להרגיש את זה פתאום אחרי שכל כך הרבה זמן לא התקרבתי לזה.
האם הגוף מחפש נחמה? האם אוכל וניקוטין היו תחליף למשהו לא מוגדר שאני עכשיו מונע מעצמי?
אני לא עצבני, אני לא רעב ואני לא עייף, אני אוכל נכון, לוקח את הויטמינים ומתעמל, אז למה הוא מחפש תחליפים מזיקים?
למה אני לא יכול להחליף את ההתמכרויות הרעות בהתמכרות להתעמלות?
הרבה אנשים מכורים לאימונים גופניים? אתם יודעים מה? אני אפילו מוכן לפתח התמכרות לסקס אבל משהו בי צריך למרוד ואני מקווה שהדחף לא יתחיל להשתלט יותר ויותר על החיים שלי ויהרוס לי הכל.
יום שלישי הבא אני נכנס למכונה שוב, זה יהיה סופו של השבוע הרביעי, חודש בדיאטה.
הדיאטן אמר לי שהוא מצפה למקסימום ירידה של קילו ואני רוצה כמובן יותר (3 ק"ג הלוואי) אבל זה חג ואני מפחד שאני לא ארד בכלל, יש לי כל כך הרבה לרדת (18 ק"ג) ואני חייב לתת גז, אני לא אשבר.
שבוע טוב, חג שמח ושנה טובה.

שבוע שלישי- חיבוקים שבורים

אז אני באמצע השבוע השלישי והנה העדכונים.
בדרך כלל הפגישות שלי אצל דוקטור דיאטה בימי שלישי, הפעם זה נדחה ליום ראשון, אז הייתי צריך לחכות שבוע וחצי לתוצאות הירידה.
יום ראשון הגיע ואיתו ההמתנה, מסתבר שיום ראשון די עמוס, היו לפני עוד 4 שמנמנים ולמזלי אמא שלי לוותה אותי והעבירה לי את הזמן.
נכנסנו בסופו של דבר והגיע זמן הכניסה לחללית השומן (כלומר המכונה שמודדת את השומנים וכו..)
מסתבר שירדתי 2 פלוס קילו.
זה מאכזב כי ציפיתי ליותר אחרי הירידה הגדולה של השבוע הראשון אבל...
אם חושבים על זה , לפי המכונה אני ירדתי בשבועיים וחצי 6 קילו , מתוכם 5 ק"ג שומן ורק 400 גרם שריר , לא מבין בזה כל כך אבל אמרו לי שזה טוב.
כמו כן ירדתי 3 ס"מ בהקפים שזה גם משהו (משהו שאני מרגיש היום כי לבשתי מכנס שגם ככה היה קצת רופף ועכשיו נופל לי שאני קם).
עדיין לא יוצא לי לעשות מספיק ספורט אבל אני לאט לאט מתגבר על הפחד מלהתעמל ליד אנשים בערב במכון.
השבוע הייתי בסרט עם מאיה ואנה, אמא שלה.
הסרט היה חיבוקים שבורים של פדרו אלמודובר.
מאיה לא ראתה שום סרט שלו ולכן לקחנו את הכל אודות אמא (גם כשיעורי בית לבית ספר שלה) ונזכרתי כמה אני אוהב את הבמאי הזה והסרטים המיוחדים שלו.
חיבוקים שבורים לא היה שונה, הוא סרט מצויין לדעתי, אלמודובר כהרגלו, מוזר, מצחיק, מרגש ומעניין, הפעם העלילה של הסרט הלכה על יותר מתח ומשחק של הווה ועבר, כל השחקנים מצויינים כולל הופעת אורח של 2 שניות של השחקנית האהובה עלי שאי פעם שחקה בסרטים שלו, רוזי דה פלמה.
אני ממליץ ללכת לראות, נהניתי מכל רגע בסרט , ממש כל שניה, כל כך שפשוט התבאסתי שהגיע זמן להפסקה.
אני משאיר אותכם עם שיר שאני ממש אוהב, מאוד עדין ונעים ויפה של להקת פיניקס, אין פה קליפ, זה רק השיר, אז אתם יכולים סתם לשים אותו ברקע ולהנות.
*אני הולך לאכול 4 פרוסות לים דגנים קל עם גבינה לבנה 3% , מלפפון ועשרה זיתים ירוקים.
ביי ביי

שבוע שני- פרידות

עוד יומיים ואני נכנס למכונה!
ובמכונה אני מתכוון לחללית הקטנה שמודדת לי את השומנים בגוף, והשריר.
אני קצת לחוץ, אני יודע שירדתי השבוע קצת במשקל, אני לא בטוח שיותר מקילו וחצי מקסימום אבל יותר מזה מדאיג אותי שבשומן לא ירדתי ולא העלתי מסת שריר כמו שהדיאטן ציפה, הסיבה היא שלא הספקתי ללכת למכון לעשות משקולות לפי התכנית שהוא רשם לי, אירובי עשיתי דווקא הרבה , אם זה ספינינג או ריצה או הליכות ארוכות, אבל לגשת למכון ולעשות משקולות לא הספקתי לעשות יותר מדי פעמים.
אז שוב, אני אצטרך להכנס לחללית עם תחתונים בלבד (מביך) ולחכות לתוצאות...
מקווה שאני לא אהיה יותר מדי מאוכזב/מאכזב.
השבוע השני הולך לי פחות או יותר טוב, הימים נהיים יותר ויותר מבלבלים ומתישים ואני לפעמים מוצא את עצמי במצבים שאני לא יכול להשיג את המרכיבים שבתפריט ואני צריך לאלתר ולהחליף, אני מקווה שחישובי נכונים ואני לא מוסיף דברים לא טובים, אבל בעיקרון אני הולך לפי התפריט ולא חורג, לפעמים אני מפספס ארוחות, אני יודע שזה לא טוב אבל אני שוכח ולא מספיק, אבל התחיל שבוע חדש ואיתו סדר חדש, חוזר לתפריט המסודר, בלי חריגות.
האמת שאני ילד טוב הפעם, אתמול הלכתי לסרט עם מאיה ואמא שלה אנה ולא לקחתי אפילו פופקורן אחד מהקופסא ושתיתי מים, הייתי חזק ואני שמח שאני מוצא את היכולות להגיד לא.

לגבי הסרט (לא רוצה לשעמם את קוראי הבלוג רק בדיאטה שלי) , הוא הוקרן בקולנוע לב דיזינגוף סנטר.
נסענו אני , מאיה ואנה וישבנו שעה דיברנו לפני תחילת הסרט, מאיה מתוקה ואמא שלה מצחיקה מאוד והיה ערב ממש כיף ונעים, בהמלצת חברה של אנה הלכנו לראות את הסרט "פרידות", אני לא ידעתי שאני מכיר את הסרט עד הפתיחה ביפנית שרק אז נזכרתי שקראתי ביקורת עליו באתר AFTERELTON.COM בגלל שהוא מתאר באופן חיובי דמות של גבר שהפך לאשה, יותר מזה לא זכרתי דבר.
אני גם לא מחובר כל כך לכדור הארץ ולא ידעתי שהוא זוכה אוסקר.
בסרט מסופר על בחור צעיר שעוזב את טוקיו עם אשתו הצעירה ועוברת לעיירת נעוריו לבית שהורישה לו אמו אחרי שהתזמורת בה הוא מנגן פשטה את הרגל.
הוא מוצא עבודה רווחית בתור "קברן" , בהתחלה הוא מהסס ושומר את מהות עבודתו מאשתו והסובבים ולאט לאט הוא מבין את היופי והמשמעות שהוא נותן למשפחות של המתים בכך שהוא עוזר להם לעבור לעולם הבא, שלווים, יפים ונקיים, הצילומים בסרט מרהיבים, החל מהנופים ועד לטקסים הנוגעים של נקיון , איפור והלבשת הגופות , המשחק מצויין של כל השחקנים, אפילו המשניים ביותר והמוזיקה, אין לי מילים לתאר את המוזיקה, את זה תצטרכו לשמוע בעצמכם.
סה"כ הסרט כולו הוא חוויה מדהימה, יצאתי ממנו רגוע ושליו וכמובן בהרגשה שאני חייב לכתוב עליו ולהמליץ לכולם כי סרטים טובים ואיכותיים כמו "פרידות" לפעמים מפספסים כי לא יודעים או כי מפחדים מסרטים בשפות זרות.
אני משאיר אותכם עם הטריילר לסרט.
ועדכון לגבי תוצאות המכונה וירידת המשקל תקבלו ביום שלישי, יחד איתי.
שבוע טוב