לא..אין לי אחת עדיין..
מערכות יחסים מסובכות לי, להכיר בן אדם ולהתחיל ללמוד להכיר אותו זה סיפור.
לדוגמא, המערכת יחסים הראשונה ואחרונה שהיתה לי, הכרנו, נשבענו את אהבתנו רק אחרי שבועיים של היכרות ואז לקח לנו 7 שנים להכיר אחד את השני עד שלבסוף כבר לא היה מה להכיר ופשוט הבנו שזה לא זה.
אני לא רוצה לעבור את זה שוב, אני לא יודע אם יש לי חשק או זמן לעבור הכל מחדש.
ברור שלומר אני אוהב אותך אחרי שבועיים זה נמהר מדי והיינו ילדים (19) וכן, גדלתי והתבגרתי מאז אבל עדיין, המחשבה על לפתוח את החיים שלי לבן אדם זר ולאט לאט לתת לו כניסה לחלקיקי הפסיכיות שלי קצת מפחיד אותי.
אני יודע, צריך לקחת סיכונים, אבל יש לי בעיה..
אני תמיד מוצא (לא בכוונה ) תכונות שאני לא אוהב בבן אדם קודם ואז מנסה למצוא את הטובות, אני יודע שזה לא טוב אבל זה כנראה המנגנון הגנה עצמית שלי שפיתחתי אחרי המערכת יחסים ההרסנית הקודמת.
אני לא יוצא לפאבים ומקומות של הומואים ואפילו אם אני אצא אני לא מסוגל לגרום לעצמי להתחיל עם מישהו מהחשש לקבל תשובה שלילית ולחזור בבושת פנים למקום שלי ואז הוא והחברים שלו יתחילו לצחוק עלי מאחורי הגב ואז אני אתחיל לשתות מהבושה ו....טוב , אני מגזים כן? אבל עדיין, זה תמיד מה שעובר לי בראש שאני רואה מישהו שאני מעוניין בו.
פיתרון פשוט וקל זה אתר אטרף שמופיע עכשיו בחדשות הרבה (פשרת הקטין המזעזעת).
שם אתה מקבל פחות או יותר את מה שאתה רואה (למרות שהרבה משקרים שם, אבל לא קשה לזהות את התמונות המזויפות וההגזמנות)..כן, רואים שאתה עברת את גיל ה-40 , לא משנה כמה פוטושופ עשית לעצמך..
אבל הבעיה שלי ממשיכה גם שם, לפני שאני בכלל אחשוב על לפנות (אני לעולם לא פונה , מקסימום משאיר עקבות בכרטיס) אני חייב לבדוק את כל הפרטים על הבן אדם..
גובה- מעדיף למצוא מישהו בגובה שלי כי נמאס לי להרגיש כמו הענק בגנו..
גיל- צריך לחשוב לתווך הארוך, אני לא רואה את עצמי בגיל 40 עם מישהו בן 60, מצטער, זה לא אפלית גיל, אני פשוט לא נמשך לאנשים בני 60 למרות שאני בטוח שיש המון גברים נאים בגיל הזה..
ואפילו 35 בעייתי לי קצת כי כמו שאתם כבר קראתם אני די ילדותי, כלומר יש לי בגרות אבל אני אוהב דברים ילדותיים כמו ארטיק קרח (דובדבן עם סוכריות) וסדרות מצויירות ומתלהב כל פעם שאני שומע את הפתיח של
הקטקטים וכמובן הצלצול טלפון שלי שהוא הפתיח
לעליזה בארץ הפלאות..
כמובן שגם גיל צעיר מדי מלחיץ אותי כי בחור בן 21 שיצא מהצבא עכשיו רק מתחיל את החיים ואני כבר הרבה אחרי אני ארגיש כמו אח גדול לילד, אעדיף תמיד מישהו בגילי או קצת יותר מבוגר.
משקל- מי אני שאדחה מישהו אחר על פי המשקל שלו, אבל אין לי בעיה לצאת עם מישהו מלא כל עוד הוא מנסה לעשות משהו ולשפר את עצמו כמו שאני מנסה, אני לא אדרוש משהו ממישהו שאני לא דורש מעצמי.
אופי- קשה לקלוט אופי של בן אדם לפי כרטיס אטרף שלו אבל יש אנשים שכותבים על עצמם דברים ומספיק משהו קטן שיאפשר כניסה לצורת חשיבה שלו כמו הבחור בן ה-22 שכותב על עצמו שהוא מפונק..
אני מצטער, אבל לא הולך..
עוד דבר זה הדברים הקטנים שעושים את זה לבן אדם..
בחור ששם תמונות עירום שלו מראה לי שהוא מעוניין בסקס ואולי זה כבר החשדנות שלי אבל מספיק נפגעתי מבגידות ובחורים שיש להם יצר מיני מוגבר שאני לא יודע אם אני אוכל לספק כל הזמן אני לא בטוח שאני רוצה לפגוש.
הומור- חייב להיות לו חוש הומור , אני וגם המשפחה שלי מטפלים בכל נושא בחיים שלנו בהומור, אם זה יחסים,עצבות או כל דבר אחר תמיד מתבטא בהומור שחור וחסר טקט שרק אנחנו אוהבים, אני לא אוכל להיות עם בחור שלא יבין את ההומור שלי ויוכל להצחיק אותי..
שונות-כמו כן יש דברים עוד יותר שוליים כמו בחור אחד בן 35 , ממש נחמד, נראה טוב ויצא לנו לדבר קצת אבל שמתי לב שהוא כותב בשורת "המאכלים האהובים" שהוא אוהב רק דגים כבר מריח לי לא טוב, אני צמחוני ויותר מבשר מגעילים אותי דגים, הריח שלהם והעיניים שלהם מביטות בי מהצלחת, איך אני אוכל לצאת עם בחור שיש לו ריח של בחורה במחזור בפה..(מצטער אם הגעלתי אותכם ואני בטוח שלא כל הבחורות מריחות ככה, אל תרביצו לי).
לסיכום, אני מלא דפיקויות והסיכוי שלי לפגוש בן אדם עם מספיק דפיקויות כמוני קלוש מאוד..
אבל לא נורא, אני לא לחוץ, ואם זה יבוא אז זה יבוא, אני פשוט לא רוצה להתפשר יותר ולגלות אחרי כמה שנים שזה לא זה, אני לא רוצה להיות לבד בבית אבות בגיל 80..
