עבר חודש מאז הרישום האחרון, אני חושב שאני דוחה את הכתיבה פה בגלל שאמרתי שברישום ה-100 (עוד 1) אני אעשה עוד רשימה של 100 דברים עלי..
אבל נחצה את הגשר שנגיע אליו.
28 מתקרב מהר (יום רביעי) ואני תקוע, כבר הרבה זמן וזה מתסכל ומעציב.
לא עשיתי עם עצמי דבר בשנתיים האחרונות, לא רזיתי דרסטית, לא התפתחתי יצירתית ולא התקדמתי מקצועית או אישית, לא היתה לי מערכת יחסים חדשה (על זה ואהבה בפעם הבאה) וסה"כ לא היה שום דבר.
הילד ההומו הקטן (בתמונה למעלה) היה מלא תמימות ואושר והבחור שכותב לכם פה מלא מרמור ודכאון.
היה אמור להתפרסם קומיקס שלי באתר כלשהו ועבדתי עליו קשה אבל התאכזבתי מאנשים שחשבתי שהם משהו שהם לא וזה הכעיס אותי הרבה זמן אבל עכשיו פשוט עצוב לי.
אבל מכל דבר לומדים ולמדתי לא לסמוך על אף אחד כי כולם בסופו של דבר יאכזבו אותך.
ואנשים שמעמידים פנים שהם חברים יעלמו ברגע שיבוא משהו יותר מעניין.
והכי חשוב שלמדתי שבני אדם הם יצור אנוכי מאוד ועם אנשים אגואיסטים אני לא יכול ורוצה להיות בקשר ולכן ניתקתי הרבה קשרים.
זה אולי ישאיר אותי בסוף לבד אבל לפחות אני לא אפגע בעצמי.
יש אנשים טובים אי שם ואני מכיר כמה כאלה ואיתם אני אשאר.
התוכניות לעבור לתל אביב עדיין על הפרק למרות שכל ביקור שלי שם מראה לי יותר ויותר את החומר האנושי שגר שם וזה מגעיל אותי, החשיבות העצמית והפוזה של החוסר פוזה שהם מנסים לסגל לעצמם.
אני עובר, לא בגלל האנשים, אני עובר בגלל שאני חייב שינוי בחיים ושינוי באווירה, אולי משנה מקום באמת משנה מזל.
אני ממתין לתשובות של בדיקות לבלוטה לראות אם זה מה שמעכב את הירידה במשקל שלי ואם כן לפחות אתחיל לטפל בזה ואם לא אני פשוט אתחיל לאכול אבק...
מצטער על הרישום הממורמר אבל הייתי חייב להוציא את זה ממני ואני שמח שיש לי את הבלוג שאף אחד לא קורא חוץ ממשה (תודה חמודי) בתור יומני היקר.
עד הפעם הבאה (מבטיח שלא יעבור חודש), ביי
אבל נחצה את הגשר שנגיע אליו.
28 מתקרב מהר (יום רביעי) ואני תקוע, כבר הרבה זמן וזה מתסכל ומעציב.
לא עשיתי עם עצמי דבר בשנתיים האחרונות, לא רזיתי דרסטית, לא התפתחתי יצירתית ולא התקדמתי מקצועית או אישית, לא היתה לי מערכת יחסים חדשה (על זה ואהבה בפעם הבאה) וסה"כ לא היה שום דבר.
הילד ההומו הקטן (בתמונה למעלה) היה מלא תמימות ואושר והבחור שכותב לכם פה מלא מרמור ודכאון.
היה אמור להתפרסם קומיקס שלי באתר כלשהו ועבדתי עליו קשה אבל התאכזבתי מאנשים שחשבתי שהם משהו שהם לא וזה הכעיס אותי הרבה זמן אבל עכשיו פשוט עצוב לי.
אבל מכל דבר לומדים ולמדתי לא לסמוך על אף אחד כי כולם בסופו של דבר יאכזבו אותך.
ואנשים שמעמידים פנים שהם חברים יעלמו ברגע שיבוא משהו יותר מעניין.
והכי חשוב שלמדתי שבני אדם הם יצור אנוכי מאוד ועם אנשים אגואיסטים אני לא יכול ורוצה להיות בקשר ולכן ניתקתי הרבה קשרים.
זה אולי ישאיר אותי בסוף לבד אבל לפחות אני לא אפגע בעצמי.
יש אנשים טובים אי שם ואני מכיר כמה כאלה ואיתם אני אשאר.
התוכניות לעבור לתל אביב עדיין על הפרק למרות שכל ביקור שלי שם מראה לי יותר ויותר את החומר האנושי שגר שם וזה מגעיל אותי, החשיבות העצמית והפוזה של החוסר פוזה שהם מנסים לסגל לעצמם.
אני עובר, לא בגלל האנשים, אני עובר בגלל שאני חייב שינוי בחיים ושינוי באווירה, אולי משנה מקום באמת משנה מזל.
אני ממתין לתשובות של בדיקות לבלוטה לראות אם זה מה שמעכב את הירידה במשקל שלי ואם כן לפחות אתחיל לטפל בזה ואם לא אני פשוט אתחיל לאכול אבק...
מצטער על הרישום הממורמר אבל הייתי חייב להוציא את זה ממני ואני שמח שיש לי את הבלוג שאף אחד לא קורא חוץ ממשה (תודה חמודי) בתור יומני היקר.
עד הפעם הבאה (מבטיח שלא יעבור חודש), ביי
