חופש.. אני בחופש בסה"כ ארבעה ימים ואני משתגע.
זה כל כך מוזר, אני מחשיב את עצמי לבן אדם יחסית עצלן, כל יום בעבודה אני סובל מהבוקר עד אחר הצהריים ופתאום, בלי התרעה הוציאו אותנו לחופש בפסח, חמש שנים אני עובד במקום הזה ובכל אפשרות שניתן להשאיר אותנו בעבודה הם משאירים, כולל בפסח, החופש הזה תפס אותי לא מוכן.
8 ימים של חופש ואני משתגע, השאלה אם זה בגלל שאני חסר חיים או שעמוק בפנים אני אוהב לעבוד?
(ניחוש שלי שזה החוסר חיים).
מה שכן אני פוגש יותר את מאיה וזה כייף כי לא נפגשנו הרבה מאז שהיא חזרה ללימודים וזה תמיד כייף להתעדכן ולבלות זמן איכות בצפייה בקליפים על חתולים מזמרים ביו-טיוב...
אני חושב שלא כתבתי פה כבר חודש והרשומה האחרונה שלי היתה די נואשת, הייתי במצב לא טוב, הרגשתי כמו גוש ממורמר, עצבני, מדוכא ועלוב, ופה הייתי צריך לתפוס את עצמי בידיים ולצאת מהבור שנכנסתי אליו, מספיק עם הרחמים העצמיים וקדימה לעבודה.
למדתי להכין קוסקוס וכך התחלתי לאכול ארוחות מסודרות בעבודה במקום להזמין סתם דברים שמנים מבחוץ.
חזרתי להנות מחדוות הריצה, כלומר אני משכנע את עצמי שאני נהנה מזה ולא באמת סובל מכל רגע, ואני גם לא מרגיש חייב ללכת לחדר כושר כי אני נהנה לרוץ ברחוב בלילה, אז יש לי הרבה יותר אופציות לעשות ספורט, אני לא עושה את זה במטרה להגיע למצב גופני מסויים, לא כדי לרזות דרסטית, אני עושה את זה הפעם כדי לחזור לכושר ולהרגיש יותר טוב עם עצמי במקום לשבת בבית מול המחשב ולהרגיש חרא.
עדיין אין סקס, עדיין מנותק מאטרף ואני ממש לא מתגעגע, חזרתי לפייסבוק כי אחרת אין באמת טעם לאינטרנט (סתם, יש גם פורנו והורדות סדרות) אבל אני לא מרגיש צורך לחפש סקס בשלב הזה ובנתיים טוב לי במצב הזה שאני נמצא בו עכשיו, עובד על עצמי כדי להרגיש טוב וזה דבר שאני צריך לעשות לבד ולא לערב אף אחד אחר, אני אסביר..
עד עכשיו הרבה מהדיאטות ושגרת הספורט שלי הסתמכו על בן אדם אחר.
שהיה לי בן זוג נרשמתי למכון כושר ותוך כמעט שנה ירדתי 20 קילו ואז עשיתי את הטעות של לצרף אותו למכון שלי, בשלב הזה נהייתי תלוי בו, מתי נוח לו נוח ללכת למכון ואם זה מאוחר בלילה אז אני כבר עייף או שאכלתי ואז מגיעים התירוצים.
בהמשך זה היה עם ענת ופתאום זה היה תלוי בה והרגשתי כאילו אני עושה את הדיאטה בשבילה, לא משהו שקשור אליה כמובן, זה פשוט הדפיקות שלי.
עכשיו זה אני בשביל עצמי ולא אף אחד אחר ואני נהנה מזה מאוד ובנתיים מתמיד, אני מתחיל להרגיש קצת תוצאות אבל ממש בקטנה, יקח לי זמן אבל בנתיים אני נהנה מכל רגע.
מקווה לחזור לעדכונים בתדירות גבוהה יותר, עכשיו שחזרתי אני נזכר כמה קל לי לכתוב פה וכמה התגעגתי.
עד הפעם הבאה, חג שמח ואני משאיר אותכם עם זמר מדהים, ג'יי ברנן, שחקן קנדי ששיחק בסרט שורטבאס.
הומו או כמו שאמא שלי אומרת " מהחברה"...מדהים, הבעל לעתיד האידיאלי שלי..
תהנו.. (זה הוא למעלה)
הקליפ
זה כל כך מוזר, אני מחשיב את עצמי לבן אדם יחסית עצלן, כל יום בעבודה אני סובל מהבוקר עד אחר הצהריים ופתאום, בלי התרעה הוציאו אותנו לחופש בפסח, חמש שנים אני עובד במקום הזה ובכל אפשרות שניתן להשאיר אותנו בעבודה הם משאירים, כולל בפסח, החופש הזה תפס אותי לא מוכן.
8 ימים של חופש ואני משתגע, השאלה אם זה בגלל שאני חסר חיים או שעמוק בפנים אני אוהב לעבוד?
(ניחוש שלי שזה החוסר חיים).
מה שכן אני פוגש יותר את מאיה וזה כייף כי לא נפגשנו הרבה מאז שהיא חזרה ללימודים וזה תמיד כייף להתעדכן ולבלות זמן איכות בצפייה בקליפים על חתולים מזמרים ביו-טיוב...
אני חושב שלא כתבתי פה כבר חודש והרשומה האחרונה שלי היתה די נואשת, הייתי במצב לא טוב, הרגשתי כמו גוש ממורמר, עצבני, מדוכא ועלוב, ופה הייתי צריך לתפוס את עצמי בידיים ולצאת מהבור שנכנסתי אליו, מספיק עם הרחמים העצמיים וקדימה לעבודה.
למדתי להכין קוסקוס וכך התחלתי לאכול ארוחות מסודרות בעבודה במקום להזמין סתם דברים שמנים מבחוץ.
חזרתי להנות מחדוות הריצה, כלומר אני משכנע את עצמי שאני נהנה מזה ולא באמת סובל מכל רגע, ואני גם לא מרגיש חייב ללכת לחדר כושר כי אני נהנה לרוץ ברחוב בלילה, אז יש לי הרבה יותר אופציות לעשות ספורט, אני לא עושה את זה במטרה להגיע למצב גופני מסויים, לא כדי לרזות דרסטית, אני עושה את זה הפעם כדי לחזור לכושר ולהרגיש יותר טוב עם עצמי במקום לשבת בבית מול המחשב ולהרגיש חרא.
עדיין אין סקס, עדיין מנותק מאטרף ואני ממש לא מתגעגע, חזרתי לפייסבוק כי אחרת אין באמת טעם לאינטרנט (סתם, יש גם פורנו והורדות סדרות) אבל אני לא מרגיש צורך לחפש סקס בשלב הזה ובנתיים טוב לי במצב הזה שאני נמצא בו עכשיו, עובד על עצמי כדי להרגיש טוב וזה דבר שאני צריך לעשות לבד ולא לערב אף אחד אחר, אני אסביר..
עד עכשיו הרבה מהדיאטות ושגרת הספורט שלי הסתמכו על בן אדם אחר.
שהיה לי בן זוג נרשמתי למכון כושר ותוך כמעט שנה ירדתי 20 קילו ואז עשיתי את הטעות של לצרף אותו למכון שלי, בשלב הזה נהייתי תלוי בו, מתי נוח לו נוח ללכת למכון ואם זה מאוחר בלילה אז אני כבר עייף או שאכלתי ואז מגיעים התירוצים.
בהמשך זה היה עם ענת ופתאום זה היה תלוי בה והרגשתי כאילו אני עושה את הדיאטה בשבילה, לא משהו שקשור אליה כמובן, זה פשוט הדפיקות שלי.
עכשיו זה אני בשביל עצמי ולא אף אחד אחר ואני נהנה מזה מאוד ובנתיים מתמיד, אני מתחיל להרגיש קצת תוצאות אבל ממש בקטנה, יקח לי זמן אבל בנתיים אני נהנה מכל רגע.
מקווה לחזור לעדכונים בתדירות גבוהה יותר, עכשיו שחזרתי אני נזכר כמה קל לי לכתוב פה וכמה התגעגתי.
עד הפעם הבאה, חג שמח ואני משאיר אותכם עם זמר מדהים, ג'יי ברנן, שחקן קנדי ששיחק בסרט שורטבאס.
הומו או כמו שאמא שלי אומרת " מהחברה"...מדהים, הבעל לעתיד האידיאלי שלי..
תהנו.. (זה הוא למעלה)
הקליפ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה