יותר מדי כושר בזמן האחרון, משהו פה לא בסדר!

לא יודע איך זה קרה, אבל מאיזה שהיא סיבה נכנסתי לחודש אינטסיבי של אימונים.
זה התחיל בפסח שעם כל האוכל גם בא הספורט.
בימי החופש יצא לי לבלות יותר זמן עם אמא שלי ונכנסנו יחד לאיחוד נגד השומן.
אני עם ההחלטה שלי לרוץ כל יום והיא עם הספינינג והצעדות (מדריכת ספינינג) יצרנו מעין מפלצת כושר.
חוץ מהריצות יוצא לי גם לצעוד איתה ביחד ולפעמים להכנס לשיעור ספינינג שהיא מעבירה.
הדבר המוזר? אני עדיין לא שונא את זה, האמת שאני קצת נהנה מהאינטסיביות, נותן לי משהו לעשות עם עצמי מאשר לשבת בבית ולצפות בסדרות שלי, וזה דבר טוב.
שישי היינו ברמת השרון בג'ויה (חייבים לאכול כדי לתדלק את הגוף, לא?) ומשם ישר לחדר הכושר (טוב, לא בדיוק ישר) , שעתיים אחרי זה יצאנו לצעדה באיזור החדש בפתח תקווה ובמהלך הצעדה עשינו גם אימון כח עם המכשירים באיזור.
שבת צעדנו שעה בחוף תל ברוך, משם נסענו לחדר כושר ובערב עוד צעדה בפתח תקווה.
יום ראשון כבר הייתי בשיעור ספינינג שלה ושני בבוקר היינו בים ומשם לחדר כושר.
שלישי היינו כבר בשש בבוקר בחוף לעוד צעדה שהביאה איתה הפתעה נעימה מאוד!!!
30 חיילים חתיכים ומסוקסים עם בגדי ספורט קצרים מאוד עשו את האימון שלהם (כל יום שלישי בחוף תל ברוך, שש וחצי בבוקר הם שם, וגם אני אהיה!) משם לעבודה ובערב ארוץ לי קצת ברחוב.
מחר עוד שיעור ספינינג בשש בבוקר.
אני לא יודע מה נסגר איתי, זה לא מתאים לי בכלל, לקום בשעות מוקדמות מדי ולהתאמן? איפה העצלן שלמדתי להכיר ולאהוב?
האמת? מקווה לא לראות אותו שוב!
נתראה בשלישי בים, אני זה שרץ אחרי 30 חיילים.

חלמתי חלום

אני בטוח שאני לא מחדש לכם דבר בבלוג לגבי סוזן בוייל אבל גם אני אחרי צפיות חוזרות בקליפ המדהים של האשה הזאת מאוהב.
היה לה חלום והיא הגשימה אותו..
טוב רגע, למי שלא מכיר, ככה זה הולך:
סוזן בויל, אשה רווקה,מובטלת בת 47, שכלה את אמה שאמרה לה לפני שנפטרה שתעשה משהו עם החיים שלה וסוזן עשתה, היא הלכה לתכנית כישרונות בשם "לבריטניה יש כישרון" ואחרי כמה הלצות מצד השופטים וזלזול של הקהל היא נתנה ביצוע מדהים לשיר "i dreamed a dream" מעלובי החיים, ביצוע שהביא כמה אנשים לדמעות, פיות נפערו בתדהמה והקהל עמד על הרגליים ומחא כפיים.
כמו שהשופטת אמנדה הולדן אמרה "כולם היו נגדה ומאוד ציניים וההופעה היתה צלצול השכמה" וזה נכון, גם אני הייתי קצת ציני וצמרמורת טפסה לי על כל הגוף ברגע שהאשה המדהימה הזאת פתחה את הפה שלה ושרה.
אני בטוח שהרבה אנשים הגיבו כמוני ואני בטוח גם שיש המון אנשים ציניים (במיוחד חברה' צעירים) שזה לא מזיז להם וזה חבל כי אני חושב שסוזן בוייל מייצגת כאן אגדת סינדרלה אמיתית , אשה מבוגרת, מסורבלת קצת, רווקה שגרה בכפר עם החתול שלה ובלי עבודה שאבדה את אמא שלה לא מזמן הופכת להיות הנסיכה של בריטניה בפחות מחמש דקות וזה מה שחסר בעולם, יופי פשוט וטהור ואנושיות שכבר מזמן איבדנו בנוף הטלוויזיוני שמוצף בריאלטי דוחה והרסני, כולם צחקו על סוזן בוייל אבל עכשיו היא צוחקת על כולם.
מה שאני אוהב בה היא העובדה שהיא עדיין אשה ביישנית וחמודה שלא מבינה מה העניין ולמה אנשים רודפים אחריה לקבל חתימות, היא בסה"כ עשתה את זה כקיום הבטחה לאמה ז"ל ונהייתה סנסציה אינטרנטית עולמית.
גם בחירת השיר "חלמתי חלום" מאוד מתאימה ומראה שאם יש לך חלום , אולי הוא יוכל להתגשם.
שיהיה לכם סוף שבוע מדהים ומלא השראה.
למי שעוד לא ראה...

סוזן בוייל - חלמתי חלום

מעבדות לחירות...מתי חוזרים לעבדות??? משעמם לי...

חופש.. אני בחופש בסה"כ ארבעה ימים ואני משתגע.
זה כל כך מוזר, אני מחשיב את עצמי לבן אדם יחסית עצלן, כל יום בעבודה אני סובל מהבוקר עד אחר הצהריים ופתאום, בלי התרעה הוציאו אותנו לחופש בפסח, חמש שנים אני עובד במקום הזה ובכל אפשרות שניתן להשאיר אותנו בעבודה הם משאירים, כולל בפסח, החופש הזה תפס אותי לא מוכן.
8 ימים של חופש ואני משתגע, השאלה אם זה בגלל שאני חסר חיים או שעמוק בפנים אני אוהב לעבוד?
(ניחוש שלי שזה החוסר חיים).
מה שכן אני פוגש יותר את מאיה וזה כייף כי לא נפגשנו הרבה מאז שהיא חזרה ללימודים וזה תמיד כייף להתעדכן ולבלות זמן איכות בצפייה בקליפים על חתולים מזמרים ביו-טיוב...
אני חושב שלא כתבתי פה כבר חודש והרשומה האחרונה שלי היתה די נואשת, הייתי במצב לא טוב, הרגשתי כמו גוש ממורמר, עצבני, מדוכא ועלוב, ופה הייתי צריך לתפוס את עצמי בידיים ולצאת מהבור שנכנסתי אליו, מספיק עם הרחמים העצמיים וקדימה לעבודה.
למדתי להכין קוסקוס וכך התחלתי לאכול ארוחות מסודרות בעבודה במקום להזמין סתם דברים שמנים מבחוץ.
חזרתי להנות מחדוות הריצה, כלומר אני משכנע את עצמי שאני נהנה מזה ולא באמת סובל מכל רגע, ואני גם לא מרגיש חייב ללכת לחדר כושר כי אני נהנה לרוץ ברחוב בלילה, אז יש לי הרבה יותר אופציות לעשות ספורט, אני לא עושה את זה במטרה להגיע למצב גופני מסויים, לא כדי לרזות דרסטית, אני עושה את זה הפעם כדי לחזור לכושר ולהרגיש יותר טוב עם עצמי במקום לשבת בבית מול המחשב ולהרגיש חרא.
עדיין אין סקס, עדיין מנותק מאטרף ואני ממש לא מתגעגע, חזרתי לפייסבוק כי אחרת אין באמת טעם לאינטרנט (סתם, יש גם פורנו והורדות סדרות) אבל אני לא מרגיש צורך לחפש סקס בשלב הזה ובנתיים טוב לי במצב הזה שאני נמצא בו עכשיו, עובד על עצמי כדי להרגיש טוב וזה דבר שאני צריך לעשות לבד ולא לערב אף אחד אחר, אני אסביר..
עד עכשיו הרבה מהדיאטות ושגרת הספורט שלי הסתמכו על בן אדם אחר.
שהיה לי בן זוג נרשמתי למכון כושר ותוך כמעט שנה ירדתי 20 קילו ואז עשיתי את הטעות של לצרף אותו למכון שלי, בשלב הזה נהייתי תלוי בו, מתי נוח לו נוח ללכת למכון ואם זה מאוחר בלילה אז אני כבר עייף או שאכלתי ואז מגיעים התירוצים.
בהמשך זה היה עם ענת ופתאום זה היה תלוי בה והרגשתי כאילו אני עושה את הדיאטה בשבילה, לא משהו שקשור אליה כמובן, זה פשוט הדפיקות שלי.
עכשיו זה אני בשביל עצמי ולא אף אחד אחר ואני נהנה מזה מאוד ובנתיים מתמיד, אני מתחיל להרגיש קצת תוצאות אבל ממש בקטנה, יקח לי זמן אבל בנתיים אני נהנה מכל רגע.
מקווה לחזור לעדכונים בתדירות גבוהה יותר, עכשיו שחזרתי אני נזכר כמה קל לי לכתוב פה וכמה התגעגתי.
עד הפעם הבאה, חג שמח ואני משאיר אותכם עם זמר מדהים, ג'יי ברנן, שחקן קנדי ששיחק בסרט שורטבאס.
הומו או כמו שאמא שלי אומרת " מהחברה"...מדהים, הבעל לעתיד האידיאלי שלי..
תהנו.. (זה הוא למעלה)

הקליפ