טוב, אז ככה..
הייתי במילואים, זה היה שבוע מעניין, יום ראשון הגענו לבסיס, הלכנו למטווחים ובגלל השבר באצבע נשארתי בצד עם הקשר, וזה התאים לי בהחלט.
אחרי המטווח שוחררנו הביתה ולמחרת התייצבנו בבסיס בבוקר.
נבחרנו אני ועוד 4 חברה (חתיכים, אגב כולם הפעם היו חתיכים, פשוט הייתי מוקף ב- 30 בחורים יפים וחמודים) נשלחנו למקום שנקרא שדה תימן שזה בעיקרון מקום של צניחה חופשית בדרום, לא צבאי, זה אזרחי אז מותר לי לכתוב את המקום.
שם עשינו כמה פעילויות עם מסוקים עד אחת בלילה וחזרנו לבסיס בשתיים וחצי וישר מקלחות (יששששש) ולישון.
למחרת גילינו שכל שאר האנשים שוחררו הביתה בזמן שאנחנו היינו בשטח בקור אימים.
שלישי בבוקר (07:00) כבר היינו בדרך לאיזה חור מוקף בכפרים בדואים והקמנו מאהל.
שם היינו עד חמישי בבוקר ועשינו עוד פעילויות שקשורות במסוקים וכו...
חמישי חזרנו והיה לי סוף שבוע מגניב לגמרי.
יום שני היתה לי את הקולונוסקופיה שהיתה לא איומה כל כך..
היום הכנה לפני היה פחות איום ממה שחשבתי והבדיקה עצמה גם היתה סבבה (מסתבר שנרדמתי באמצע) ואני גם לא זוכר איך התלבשתי אבל נו מילא, לפחות היה לי שם משהו אחרי כל כך הרבה שנים, חבל שזאת היתה רק מצלמה..חח
למחרת היה חופש מושלם לפורים וברביעי יצאתי למסיבת תחפושות עם חברים, היה מעפן כי לא הגישו אלכוהול וכל התיירים החתיכים היו נטולי אלכוהול ולא שיחררו עכבות, נאחס..
חזרנו הביתה בשתיים אחרי קפיצה לאיזה פאב מעפן וקטן ולמחרת הייתי מעוך לגמרי בעבודה.
זהו , כל העדכונים שלכם עד לסוף שבוע שהיה, בסופש הזה קרו כמה דברים ששינו את השגרה שלי לטווח הארוך.
התחלתי להסתכל על חברים בצורה שונה והחלטתי להתנתק זמנית מכל אתרי הפייסבוק, אטרף למינהם כי פשוט נמאס לי מאנשים וגם בגלל שאני ילד דפוק וחסר ביטחון (הסבר על זה ברישום הבא, אני מבטיח) וקיבלתי בשורה מעניינת שהכניסה אותי לבלבול אחד גדול.
בנובמבר נגמר לי החוזה לדירה בפ"ת והדירה נמכרת לאדם אחר, הוא אמר שהוא מעוניין שנשאר בדירה ונשכיר אותה ממנו, לידור החליט להשאר כנראה, אני החלטתי שנמאס לי.
נמאס לי מהדירה (יותר מדי זכרונות לא טובים) , נמאס לי מפתח תקווה (באמת שחוץ מהמשפחה שלי אין פה שום דבר טוב) ונמאס לי בכלליות מהשגרה הרעילה שאני נמצא בה עכשיו, אז הגיע הזמן לשינוי, אני מקווה שהשינוי יוביל אותי לדרכים חדשות ומקומות מעניינים.
אני מקווה שעוד כמה חודשים אני כבר אוכל לצעוק...."ת"א, הנה אני בא"
הייתי במילואים, זה היה שבוע מעניין, יום ראשון הגענו לבסיס, הלכנו למטווחים ובגלל השבר באצבע נשארתי בצד עם הקשר, וזה התאים לי בהחלט.
אחרי המטווח שוחררנו הביתה ולמחרת התייצבנו בבסיס בבוקר.
נבחרנו אני ועוד 4 חברה (חתיכים, אגב כולם הפעם היו חתיכים, פשוט הייתי מוקף ב- 30 בחורים יפים וחמודים) נשלחנו למקום שנקרא שדה תימן שזה בעיקרון מקום של צניחה חופשית בדרום, לא צבאי, זה אזרחי אז מותר לי לכתוב את המקום.
שם עשינו כמה פעילויות עם מסוקים עד אחת בלילה וחזרנו לבסיס בשתיים וחצי וישר מקלחות (יששששש) ולישון.
למחרת גילינו שכל שאר האנשים שוחררו הביתה בזמן שאנחנו היינו בשטח בקור אימים.
שלישי בבוקר (07:00) כבר היינו בדרך לאיזה חור מוקף בכפרים בדואים והקמנו מאהל.
שם היינו עד חמישי בבוקר ועשינו עוד פעילויות שקשורות במסוקים וכו...
חמישי חזרנו והיה לי סוף שבוע מגניב לגמרי.
יום שני היתה לי את הקולונוסקופיה שהיתה לא איומה כל כך..
היום הכנה לפני היה פחות איום ממה שחשבתי והבדיקה עצמה גם היתה סבבה (מסתבר שנרדמתי באמצע) ואני גם לא זוכר איך התלבשתי אבל נו מילא, לפחות היה לי שם משהו אחרי כל כך הרבה שנים, חבל שזאת היתה רק מצלמה..חח
למחרת היה חופש מושלם לפורים וברביעי יצאתי למסיבת תחפושות עם חברים, היה מעפן כי לא הגישו אלכוהול וכל התיירים החתיכים היו נטולי אלכוהול ולא שיחררו עכבות, נאחס..
חזרנו הביתה בשתיים אחרי קפיצה לאיזה פאב מעפן וקטן ולמחרת הייתי מעוך לגמרי בעבודה.
זהו , כל העדכונים שלכם עד לסוף שבוע שהיה, בסופש הזה קרו כמה דברים ששינו את השגרה שלי לטווח הארוך.
התחלתי להסתכל על חברים בצורה שונה והחלטתי להתנתק זמנית מכל אתרי הפייסבוק, אטרף למינהם כי פשוט נמאס לי מאנשים וגם בגלל שאני ילד דפוק וחסר ביטחון (הסבר על זה ברישום הבא, אני מבטיח) וקיבלתי בשורה מעניינת שהכניסה אותי לבלבול אחד גדול.
בנובמבר נגמר לי החוזה לדירה בפ"ת והדירה נמכרת לאדם אחר, הוא אמר שהוא מעוניין שנשאר בדירה ונשכיר אותה ממנו, לידור החליט להשאר כנראה, אני החלטתי שנמאס לי.
נמאס לי מהדירה (יותר מדי זכרונות לא טובים) , נמאס לי מפתח תקווה (באמת שחוץ מהמשפחה שלי אין פה שום דבר טוב) ונמאס לי בכלליות מהשגרה הרעילה שאני נמצא בה עכשיו, אז הגיע הזמן לשינוי, אני מקווה שהשינוי יוביל אותי לדרכים חדשות ומקומות מעניינים.
אני מקווה שעוד כמה חודשים אני כבר אוכל לצעוק...."ת"א, הנה אני בא"
תגובה 1:
אני מזמינה אותך לצעוק: "ק"ש, הנה אני בא!" ולא רק אתה ילד דפור וחסר ביטחון, אני גיליתי את זה גם השבוע. אנחנו באמת צריכים לדבר. ואגב, מה פירוש התחלת להסתכל על חברים בצורה שונה? אתה שוב מתנתק ממני?
הוסף רשומת תגובה