חורים שחורים ופוביות אחרות

אני מפחד מהרבה דברים..

מוות בעיקר, לא מהמוות עצמו כי אני לא אוהב לשפוט דברים שאני לא מכיר, מי יודע מה באמת יש אחרי החיים? פחד , לא...סקרנות טבעית, ברור..

גן עדן? גיהנום? גילגול נשמות? רוחות? כלום?

אני מעדיף לחשוב שגילגול נשמות קיים וזה שומר לי על אופטימיות של ילד קטן שהמוות זה לא הסוף.

מה שכן מפחיד אותי זה המחשבה של איך זה יקרה ומתי.

מפחיד אותי לחלות במחלה סופנית ואיומה, לטבוע, להשרף, תאונת דרכים...הדרכים שמובילות למוות מפחידות אותי, השניה האחרונה לפני, הפאניקה והידיעה שזה הסוף מפחידים.

אם כבר למות אז בשיבה טובה מתוך שינה ובתוך חלום נעים...הכי טוב ואני מקווה שבגיל מאה ועשרים, אולי קצת יותר (בלי עין הרע..טפו טפו) הסוף יגיע בצורה שקטה ושלווה.

אבל עד אז  יש לי מספיק פרנויות שיחזיקו אותי עירני.

אמונות תפלות וכו...אני לא אכנס לזה עכשיו שלא תחשבו שאני יותר מוזר ממה שחשבתם עד עכשיו

אבל הבעיה העיקרית שלי זה פוביות דפוקות למשל..

שינה- אני לא אצליח להרדם בלי רעש ואור מסביבי.

אני ישן עם טלוויזיה דולקת ורועשת ורק לאחרונה הרגלתי את עצמי לכבות את האור בשירותים לפני השינה.

אם אין סביבי רעש ואור של טלוויזיה אני לא אצליח להרדם, הראש שלי מתחיל לעבוד שעות נוספות ואני מתחיל לחשוב על כל דבר אפשרי ובסופו של דבר על מוות ( כל מה שרשמתי למעלה) ואז אני קולט שהשעה חמש לפנות בוקר ונשארו לי שעתיים לישון ואז אני לא מצליח להרדם כי אני לא מפסיק לחשוב על זה שנשארו לי שעתיים לקום.

הפעמים היחידות שנרדמתי בלי רעש סביבי זה שהיה לי בן זוג והידיעה שהוא לידי גרמה לי שלווה ויכלתי להרדם כמו שצריך כי שמעתי את הנשימות שלו והרגשתי אותו לידי, מה שכן, עכשיו שאני חושב על זה , הוא היה הולך לישון אחרי והיה נשאר עד 3 לפנות בוקר לראות תכניות על רוחות רפאים, אז כן היתה טלוויזיה..לא משנה...בקיצור, אני צריך רעש כדי לא לחשוב יותר מדי ולהרדם.

עוד פוביה לא קשורה זה שירותים.

אני לא מסוגל ללכת לשירותים אם יש סביבי אנשים..

גם פיפי, הוא פשוט לא יוצא עד שאני מרגיש לבד, חבר שלי לשעבר המסכן, הייתי שם מוזיקה בקולי קולות ונועל אותו בחדר ואז הולך לשירותים בשקט אבל עדיין קצת לחוץ..

אני לא יודע להסביר את זה אבל ככה זה, אז עזבו אותכם משירותים ציבוריים , אפילו אצלי בעבודה אני אעשה פיפי רק אם יש המון רעש מסביב ואני יודע שאף אחד לא שומע.

דפיקות לא מהעולם הזה אבל אין מה לעשות, ככה זה..

חור שחור, מאיפה הביאו לנו את ההפלצה הזאת פתאום? לא מתאים בכלל לעזוב הכל ולהבלע לתוך חור שחור בכלל כמה מדענים משועממים, מה איכפת לכם איך נוצרנו? אנחנו כאן, לא צריך לחפור יותר מדי, לא אם זה אומר שאולי נושמד כולנו..

מה שכן , אני לא יודע מה הולך שם באמת, ואין כל כך הרבה רעש סביב זה כמו נגיד רעש שהיו עושים אם העולם היה חמש דקות מפיצוץ..או שזה בכוונה כי לא רוצים ליצור פאניקה בעולם, בכל מקרה..

אם נשאב לתוך יקום אחר ומגניב אז בסדר, מקובל עלי שינוי נוף קצת, אבל אם זה הרס מוחלט, ממש לא, יש עוד שתי עונות של אבודים ושלוש של עקרות בית, עד אז אני לא זז לשום מקום, חור שחור או לא..ואחרי זה בטח יגיעו עוד דברים מגניבים..

טוב נקווה שלא יקרה כי יש עוד המון דברים להספיק...

אגב, אם כבר מדברים על הספק...אני בעיצמו של תהליך ציורי חדש.

התחלתי לצייר סדרה של איורים ממוחשבים שמבוססים על אגדות ילדים עם טוויסט הומואי סקסי כמו רוב הציורים שלי אז אני ממש מתרגש ואני תיכף מסיים לעבוד על כיפה אדומה... אני אשים למעלה בתמונה את הזאב הרע כדי לתת לכם טעימה של איך זה יראה.

וואו זה היה ארוך, עד שיהיה לי עוד מה לכתוב..

שבוע טוב (: