יששש יורד גשם

איזה כייף

סוף סוף, חיכיתי לזה כל כך הרבה זמן והוא גם הגיע יחסית מוקדם לא?

הייתי במופע של פול מקרטני 

אבא שלי לקח את כולנו להופעה, במילה אחת? מ-ד-ה-י-ם

בהתחלה לא התלהבתי ללכת למופע כי..

1. צפיפות, אני לא אוהב להיות במקומות צפופים שאנשים מתחככים בך כל הזמן (ולא בצורה טובה)

2. אני לא מעריץ גדול ולא מכיר את השירים שלו מחוץ לביטלס וחשבתי שהוא יעשה רק שירים שלו.

3. צריך להגיע חמש ויותר שעות לפני

4. שירותים ציבוריים, אין מצב!!!

אבל..

1. לא היה כל כך נורא הצפיפות

2. אני עכשיו מעריץ גדול שלו, הוא כל כך נחמד ומתוק והוא שר המון שירי ביטלס ובצורה כל כך יפה והיה פשוט מעולה

3. הגענו מוקדם ותפסנו לנו פיסת דשא קרוב לבמה יחסית, בגלל שהגענו מוקדם יצא לנו לראות את הבמה וזה כבר מעולה.

4. לא הייתי צריך לשירותים בכלל

אני כל כך מעריך אותו עכשיו, בגיל שלו לתת מופע של שעתיים וחצי בלי הפסקה!!!

החליף גיטרות וניגן בפסנתר שלו והיה מסך ענק עם גרפיקה ממש יפה ובאמצע שיר אחד היו זיקוקים על הבמה ומאחורי הבמה! פשוט מדהים

מה שכן כאבו הרגליים מהעמידה הממושכת ואיזה זקן מאחורי עישן מקטרת עם ריח של 10 קטורות ממש מסריחות

אבל כל זה לא עניין כי הוא היה כל כך טוב שזה היה שווה את זה.

אני קצת מרחם על האנשים ששלמו המון המון כסף וישבו ביציאה כי אנחנו ראינו יותר טוב והם דיי נדפקו, אבל תאחלס , אל תהיו פלצנים, שלמו כמו כולנו ותשבו או תעמדו על הדשא כמו שאר בני האדם, לפחות תהיו קרובים לבמה.

ולפלוצים ששלמו 7000 דולר או משהו כזה כדי לפגוש אותו אחרי המופע... נראה לכם שיש לו עצבים לשבת לדבר איתכם אח"כ? תעזבו אותו בשקט, הוא בטח לא יכול לזוז אחרי המופע ורוצה להתקלח ולישון (היה חם מאוד) והדבר האחרון שהוא רוצה זה זקנים עשירים שיזינו לו את השכל על כמה שהוא טוב, הוא יודע! זה בסדר

שת"פ

זוכרים את אוסיבאם? החברת תחתונים שאני אוהב?

בעידוד ענת ידידה שלי שאמרה לי שאני חייב לעשות עם עצמי משהו החלטתי לעשות את זה.

שלחתי להם מייל אם הם מעוניינים בשיתוף פעולה.

כלומר שאני אצייר בשבילם את הבחורים שלי לתחתונים או חולצות או מגבות שלהם.

אני חושב שזה יכול להיות מגניב דווקא, ציור של בחור עם תחתונים של אוסיבאם על תחתונים של אוסיבאם...

לא קיבלתי תשובה, אני מקווה שאני אקבל כי זה ממש מרגש אותי, ואפילו פחות מעניין אותי הקטע של הכסף, מצדי שישלמו לי בתחתונים...

העיקר לראות משהו שאני עשיתי על משהו בין לאומי והידיעה שמישהו ירצה ללבוש משהו שאני עיצבתי...

מקווה מאוד שיצא מזה משהו..

אני אעדכן.

הרבה רוצים לשדך לי בזמן האחרון, נכון, אני כבר חצי שנה כמעט נטול סקס ו/או יחסים עם בן אדם מהמין היפה...(גברים) אבל...

החוסר ביטחון שלי מהווה לי מכשול רציני, אני לא יודע עד כמה אני מוכן לחזור לצאת או להתחיל בכלל..חשבתי שאני רוצה להיות בתקופה של סקס חסר משמעות אבל גם זה לא קרה כי אני פשוט לא בן אדם כזה כנראה..

יש רגעי חרמנות אבל אני לא מצליח להתגבר על החוסר בטחון מהמראה החיצוני שלי שאני מטרפד לא בכוונה כל נסיון לפגישה..

אני מנסה להפתח ולהתחיל לפתוח את עצמי לקבל אנשים חדשים לחיים שלי , אני חייב לצאת מהחוסר ביטחון, ואם תהיה דחייה אני אצטרך לקבל את זה שאני לא הטעם של הבן אדם השני.

זה קרה...

הסבר בהמשך...

חזרה לי המוזה.

לא יודע אם זה זמני להיום או שזה הגיע סוף סוף אבל חזרה לי המוטיבציה לצייר..

נתחיל מזה שכן נרדמתי אתמול, אמנם בחצות אבל עדיין..

בכל מקרה, אני עכשיו בעבודה , סיימתי לגמרי את הציור של כיפה אדומה, כולל רקע של יער שזה הדבר שתקע אותי מלהמשיך כי אני גרוע ברקעים..

אז זהו, כיפה אדומה מוכנה אבל הכי חשוב, התחלתי לצייר את זהבה ושלושת הדובים..

זה ציור של בחור צעיר בלונדיני יושב במיטה וסביבו שלושה גברים חסונים ושעירים (דובים).

לא התחלתי..סיימתי לצייר, לפחות את הרישומים בעפרון, עכשיו נשאר לי להעביר אותם למחשב ולצבוע...כלומר העבודה הקשה.

מה שכן די אני לא סגור עליו, זה אחד הדובים, הוא יצא לי רזה וחטוב.., לעשות לו יותר שיער גוף זה יחשב כדוב? אני לא יודע מה החוקי דובים...

טוב, אני אצרף את הסקיצות ותגידו לי אתם...

אולי מישהו ישאיר לי סוף סוף תגובה ואני אדע שאני לא רושם את זה לעצמי..

אני אשים את הדוב הרזה אחרון ותגידו לי מה דעתכם..

מה קורה פה?

אני עדיין ער, מאתמול בשמונה וחצי בערב.. (אגב עשר וחצי בערב עכשיו)

הלכתי לחדר כושר ברבע לשש בבוקר ודווקא היה נחמד, הייתי מסטול אש מעייפות והצינון אבל היה אימון טוב ואפילו התקלחתי שם לראשונה בחיי (אי אפשר ללכת מסריחים לעבודה)

אחרי זה המשכתי ליום עבודה מוזר כי הייתי די אאוט כל היום ומשם עם הבוס שלי למגה לקנות אוכל למייקי הקטן.

למה לעזאזל אני עדיין ער????

אני שוכב במיטה ולא מצליח להרדם, נכנסתי למקלחת שוב ואני מקווה שזה ירגיע לי את הגוף.

ֿסתם רציתי לעדכן שאני עדיין ער ולצפות לרחמים..

ביי בנתיים, מקווה שהרשומה הבאה לא תהיה בארבע לפנות בוקר שוב כי אני עדיין לא ישן

לילה טוב (מקווה)

מתחיל מחדש

ארבע וחצי לפנות בוקר, אני ער.

ישבתי בבית קפה עם ענת ודיברנו על כמה שאנחנו תקועים בחיים שלנו, עם צורך ליצור אבל חוסר חשק או מוטיבציה.

אני חושב שהשיחה נתנה לי מוטיבציה אבל חזרתי הביתה והראש שלי לא מפסיק לעבוד.

נשכבתי במיטה ונכנסתי לסרט בריטי בכיכובו של יאיר לוטן.

אני אוהב לראות ישראלים שמצליחים בחול, לא מבין למה הוא שינה את השם לג'ונה לוטן (יענו יונה) 

כי יאיר יותר מעניין אבל מה שעושה לו את זה, הוא עדיין יפה בטירוף ויש לו מבטא מעולה.

בכל מקרה אחרי זה היה את הסרט קונפטי , גם בריטי על תחרות של חתונות מיוחדות ואחד הזוגות היו זוג נודיסטים וכמובן לא יכלתי להפסיק לראות כי הבחור היה ערום רוב הסרט והסרט היה ממש חמוד.

מצאתי את עצמי עובר לערוץ הבידור והיה רצף של תוכניות על דיאטות של כוכבים מה שנתן לי הרבה חומר לדיכאון על איך אני מזלזל בגוף שלי ובדיאטה שבואו נודה בזה, הפסקתי בחודש האחרון.

נכון, הייתי חולה אבל זה נתן לי  תירוץ להפסיק להתאמן ולאכול נכון.

ויקטוריה בקהם ומדונה חזרו לגוף שלהן אחרי הלידה אחרי חודש רק עם התעמלות ודיאטה נכונה,

אני לא חושב שאני אגיע לתוצאות כאלה כי הן כבר היו עם גוף טוב לפני ההריון אבל החלטתי לחזור לזה ובגדול.

זאת הסיבה שאני עדיין ער...

הגיעה השעה ארבע והבנתי שאם אני כן אצליח להרדם באיזה שהוא נס אז יהיו לי שעתיים וחצי לישון ואין מצב שאני אצליח לקום לעבודה אז בדקתי ושייפ פותחים בשש וחצי אז יש לי עוד שעתיים להעסיק את עצמי, כלומר, אני אצא בשש מהבית כי זה חצי שעה הליכה ואני אהיה שם שעה וחצי ואז אני אספיק ללכת לעבודה ברגל ולהגיע בזמן.

אני חייב להתמיד בדיאטה הזאת ולחזור לריצות היומיות שלי, לא מספיק לי שלוש פעמים בשבוע, אני חייב לצאת מהעצלנות ולרוץ כל יום, אני כותב את הרשומה הזאת כמוטיבציה לעצמי ואם כתבתי את זה אני חייב לעשות את זה, אם לא אני רק אאכזב את עצמי.

אז זהו בנתיים, עוד שעתיים אני במכון..

שיהיה יום טוב ובוקר טוב ואני מקווה שאני לא אתעלף בעבודה בעשר בבוקר מעייפות.

חורים שחורים ופוביות אחרות

אני מפחד מהרבה דברים..

מוות בעיקר, לא מהמוות עצמו כי אני לא אוהב לשפוט דברים שאני לא מכיר, מי יודע מה באמת יש אחרי החיים? פחד , לא...סקרנות טבעית, ברור..

גן עדן? גיהנום? גילגול נשמות? רוחות? כלום?

אני מעדיף לחשוב שגילגול נשמות קיים וזה שומר לי על אופטימיות של ילד קטן שהמוות זה לא הסוף.

מה שכן מפחיד אותי זה המחשבה של איך זה יקרה ומתי.

מפחיד אותי לחלות במחלה סופנית ואיומה, לטבוע, להשרף, תאונת דרכים...הדרכים שמובילות למוות מפחידות אותי, השניה האחרונה לפני, הפאניקה והידיעה שזה הסוף מפחידים.

אם כבר למות אז בשיבה טובה מתוך שינה ובתוך חלום נעים...הכי טוב ואני מקווה שבגיל מאה ועשרים, אולי קצת יותר (בלי עין הרע..טפו טפו) הסוף יגיע בצורה שקטה ושלווה.

אבל עד אז  יש לי מספיק פרנויות שיחזיקו אותי עירני.

אמונות תפלות וכו...אני לא אכנס לזה עכשיו שלא תחשבו שאני יותר מוזר ממה שחשבתם עד עכשיו

אבל הבעיה העיקרית שלי זה פוביות דפוקות למשל..

שינה- אני לא אצליח להרדם בלי רעש ואור מסביבי.

אני ישן עם טלוויזיה דולקת ורועשת ורק לאחרונה הרגלתי את עצמי לכבות את האור בשירותים לפני השינה.

אם אין סביבי רעש ואור של טלוויזיה אני לא אצליח להרדם, הראש שלי מתחיל לעבוד שעות נוספות ואני מתחיל לחשוב על כל דבר אפשרי ובסופו של דבר על מוות ( כל מה שרשמתי למעלה) ואז אני קולט שהשעה חמש לפנות בוקר ונשארו לי שעתיים לישון ואז אני לא מצליח להרדם כי אני לא מפסיק לחשוב על זה שנשארו לי שעתיים לקום.

הפעמים היחידות שנרדמתי בלי רעש סביבי זה שהיה לי בן זוג והידיעה שהוא לידי גרמה לי שלווה ויכלתי להרדם כמו שצריך כי שמעתי את הנשימות שלו והרגשתי אותו לידי, מה שכן, עכשיו שאני חושב על זה , הוא היה הולך לישון אחרי והיה נשאר עד 3 לפנות בוקר לראות תכניות על רוחות רפאים, אז כן היתה טלוויזיה..לא משנה...בקיצור, אני צריך רעש כדי לא לחשוב יותר מדי ולהרדם.

עוד פוביה לא קשורה זה שירותים.

אני לא מסוגל ללכת לשירותים אם יש סביבי אנשים..

גם פיפי, הוא פשוט לא יוצא עד שאני מרגיש לבד, חבר שלי לשעבר המסכן, הייתי שם מוזיקה בקולי קולות ונועל אותו בחדר ואז הולך לשירותים בשקט אבל עדיין קצת לחוץ..

אני לא יודע להסביר את זה אבל ככה זה, אז עזבו אותכם משירותים ציבוריים , אפילו אצלי בעבודה אני אעשה פיפי רק אם יש המון רעש מסביב ואני יודע שאף אחד לא שומע.

דפיקות לא מהעולם הזה אבל אין מה לעשות, ככה זה..

חור שחור, מאיפה הביאו לנו את ההפלצה הזאת פתאום? לא מתאים בכלל לעזוב הכל ולהבלע לתוך חור שחור בכלל כמה מדענים משועממים, מה איכפת לכם איך נוצרנו? אנחנו כאן, לא צריך לחפור יותר מדי, לא אם זה אומר שאולי נושמד כולנו..

מה שכן , אני לא יודע מה הולך שם באמת, ואין כל כך הרבה רעש סביב זה כמו נגיד רעש שהיו עושים אם העולם היה חמש דקות מפיצוץ..או שזה בכוונה כי לא רוצים ליצור פאניקה בעולם, בכל מקרה..

אם נשאב לתוך יקום אחר ומגניב אז בסדר, מקובל עלי שינוי נוף קצת, אבל אם זה הרס מוחלט, ממש לא, יש עוד שתי עונות של אבודים ושלוש של עקרות בית, עד אז אני לא זז לשום מקום, חור שחור או לא..ואחרי זה בטח יגיעו עוד דברים מגניבים..

טוב נקווה שלא יקרה כי יש עוד המון דברים להספיק...

אגב, אם כבר מדברים על הספק...אני בעיצמו של תהליך ציורי חדש.

התחלתי לצייר סדרה של איורים ממוחשבים שמבוססים על אגדות ילדים עם טוויסט הומואי סקסי כמו רוב הציורים שלי אז אני ממש מתרגש ואני תיכף מסיים לעבוד על כיפה אדומה... אני אשים למעלה בתמונה את הזאב הרע כדי לתת לכם טעימה של איך זה יראה.

וואו זה היה ארוך, עד שיהיה לי עוד מה לכתוב..

שבוע טוב (:

מכת ספטמבר: שפעת

רק התחיל החודש והנה זה בא.

המכה של החודש? שפעת, וירוס..תקראו לזה איך שתרצו, זה מסריח!

שיא החום, אמצע הקיץ ואני מצונן, עם חום, שיעולים כמו של חמור מת וכאבי בטן.

הגעתי לעבודה היום ראשון ובשעה שלוש כבר הייתי גוש של עייפות , עצבים ומרמור.

שני גם עבדתי...שעתיים, שלישי 4 שעות ורביעי כבר חזרתי פחות או יותר לשגרה.

שלישי היה הלילה הכי קשה, שיעולים, תרופות, חום וזיעה.

עכשיו אני בעבודה, מותש, משתעל כמו כלב ועייף.

הבוס שלי החליט היום בבוקר לקחת ריטלין מהבת שלו כדי להיות יותר מפוקס ורגוע..

זה לא עזר, זה הפך אותו למציק ומרגיז והוא לא עוזב אותי מהבוקר.

זהו, לא כתבתי הרבה זמן כי לא היה לי על מה ואני עייף מדי כדי להמשיך לרשום עוד

אתמול בעשרה לאחת עשרה בלילה גיליתי שעוד עשר דקות תהיה לי הפסקת חשמל עד שש בבוקר שזה אומר:

אין טלויזיה, שזה אומר שאין מצב שאני ארדם בלי טלוויזיה (להפרעה הזאת תקבלו רישום שלם וארוך בכמה ימים הקרובים).

אין מאוורר- כלומר אני הולך לישון נקי מהמקלחת וקם באמבטית זיעה כי אתמול היה לילה חם ולח בטירוף..

האופציה היחידה? לארוז את מייק וללכת לישון אצל ההורים במזגן.

מה שכן, עכשיו נזכרתי שלא בדקתי מה מצב המקרר שלי אחרי הלילה ללא חשמל....המממ...

אוף, הארטיקים דיאט אפרסק שלי נמסווווו...לאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!

טוב, אני חוזר לעבוד כי הבוס מציק

אגב מי שלא יצא לו לראות ביס את ריפר מוזמן לראות שוב בכל שידור חוזר שיהיה, חבל להפסיד ו...

ראיתי פרסומת לסרט החדש של קווין סמית' " זאק ומירי עושים פורנו" וזה נראה כאילו זה הולך להיות הסרט הכי מגניב של השנה..הבאה..

ביי בנתיים, ובואו נקווה שהמחלה תעבור מהר ושהארטיקים שלי שרדו את הלילה בלי חשמל..

ביייי